ירמיהו, 36

Name: ירמיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

בירמיהו פרק 36, אלוהים מצווה על ירמיהו לכתוב את כל הנבואות שדיבר נגד יהודה ומלכיה. ירמיהו מכתיב את המסר לברוך סופרו, שקורא אותו בקול רם בפני האנשים בבית המקדש. הפקידים מעבירים את המגילה אל המלך יהויקים, אשר שורפת אותה עמוד אחר עמוד. אולם אלוהים מבטיח לכתוב מסר חדש של משפט נגד יהויקים ועמו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי בשנה הרביעית, ליהויקים בן-יאשייהו מלך יהודה; היה הדבר הזה, אל-ירמיהו, מאת יהוה, לאמור.

2 קח-לך, מגילת-ספר, וכתבת אליה את כל-הדברים אשר-דיברתי אליך על-ישראל ועל-יהודה, ועל-כל-הגויים--מיום דיברתי אליך, מימי יאשייהו, ועד, היום הזה.

3 אוליי ישמעו, בית יהודה, את כל-הרעה, אשר אנוכי חושב לעשות להם--למען ישובו, איש מדרכו הרעה, וסלחתי לעוונם, ולחטאתם. {ס}

4 ויקרא ירמיהו, את-ברוך בן-נרייה; ויכתוב ברוך מפי ירמיהו, את כל-דברי יהוה אשר-דיבר אליו--על-מגילת-ספר.

5 ויצווה ירמיהו, את-ברוך לאמור: אני עצור--לא אוכל, לבוא בית יהוה.

6 ובאת אתה וקראת במגילה אשר-כתבת-מפי את-דברי יהוה באוזני העם, בית יהוה--ביום צום; וגם באוזני כל-יהודה הבאים מעריהם, תקראם.

7 אוליי תיפול תחינתם, לפני יהוה, וישובו, איש מדרכו הרעה: כי-גדול האף והחמה, אשר-דיבר יהוה אל-העם הזה.

8 ויעש, ברוך בן-נרייה, ככול אשר-ציווהו, ירמיהו הנביא--לקרוא בספר דברי יהוה, בית יהוה. {פ}

9 ויהי בשנה החמישית ליהויקים בן-יאשייהו מלך-יהודה, בחודש התשיעי, קראו צום לפני יהוה כל-העם, בירושלים; וכל-העם, הבאים מערי יהודה--בירושלים.

10 ויקרא ברוך בספר את-דברי ירמיהו, בית יהוה--בלשכת גמריהו בן-שפן הסופר בחצר העליון, פתח שער בית-יהוה החדש, באוזני, כל-העם.

11 וישמע מיכיהו בן-גמריהו בן-שפן, את-כל-דברי יהוה--מעל הספר.

12 ויירד בית-המלך, על-לשכת הסופר, והנה-שם, כל-השרים יושבים: אלישמע הסופר ודליהו בן-שמעיהו ואלנתן בן-עכבור וגמריהו בן-שפן, וצדקייהו בן-חנניהו--וכל-השרים.

13 ויגד להם מיכיהו, את כל-הדברים אשר שמע, בקרוא ברוך בספר, באוזני העם.

14 וישלחו כל-השרים אל-ברוך, את-יהודי בן-נתניהו בן-שלמיהו בן-כושי לאמור, המגילה אשר קראת בה באוזני העם, קחנה בידך ולך; וייקח ברוך בן-נרייהו את-המגילה, בידו, ויבוא, אליהם.

15 ויאמרו אליו--שב נא, וקראנה באוזנינו; ויקרא ברוך, באוזניהם.

16 ויהי, כשומעם את-כל-הדברים, פחדו, איש אל-ריעהו; ויאמרו, אל-ברוך, הגד נגיד למלך, את כל-הדברים האלה.

17 ואת-ברוך--שאלו, לאמור: הגד-נא לנו--איך כתבת את-כל-הדברים האלה, מפיו.

18 ויאמר להם, ברוך, מפיו יקרא אליי, את כל-הדברים האלה; ואני כותב על-הספר, בדיו. {ס}

19 ויאמרו השרים אל-ברוך, לך היסתר אתה וירמיהו; ואיש אל-יידע, איפה אתם.

20 ויבואו אל-המלך, חצרה, ואת-המגילה הפקידו, בלשכת אלישמע הסופר; ויגידו באוזני המלך, את כל-הדברים.

21 וישלח המלך את-יהודי, לקחת את-המגילה, וייקחהא, מלשכת אלישמע הסופר; ויקראהא יהודי, באוזני המלך, ובאוזני כל-השרים, העומדים מעל המלך.

22 והמלך, יושב בית החורף, בחודש, התשיעי; ואת-האח, לפניו מבוערת.

23 ויהי כקרוא יהודי, שלוש דלתות וארבעה, יקרעהא בתער הסופר, והשלך אל-האש אשר אל-האח: עד-תום, כל-המגילה, על-האש, אשר על-האח.

24 ולא פחדו, ולא קרעו את-בגדיהם--המלך, וכל-עבדיו, השומעים, את כל-הדברים האלה.

25 וגם אלנתן ודליהו וגמריהו הפגיעו במלך, לבלתי שרוף את-המגילה; ולא שמע, אליהם.

26 ויצווה המלך את-ירחמאל בן-המלך ואת-שריהו בן-עזריאל, ואת-שלמיהו בן-עבדאל, לקחת את-ברוך הסופר, ואת ירמיהו הנביא; ויסתירם, יהוה. {ס}

27 ויהי דבר-יהוה, אל-ירמיהו--אחרי שרוף המלך, את-המגילה ואת-הדברים, אשר כתב ברוך מפי ירמיהו, לאמור.

28 שוב קח-לך, מגילה אחרת; וכתוב עליה, את כל-הדברים הראשונים, אשר היו על-המגילה הראשונה, אשר שרף יהויקים מלך-יהודה.

29 ועל-יהויקים מלך-יהודה תאמר, כה אמר יהוה: אתה שרפת את-המגילה הזאת, לאמור, מדוע כתבת עליה לאמור בוא-יבוא מלך-בבל והשחית את-הארץ הזאת, והשבית ממנה אדם ובהמה. {ס}

30 לכן כה-אמר יהוה, על-יהויקים מלך יהודה, לא-יהיה-לו יושב, על-כיסא דויד; ונבלתו תהיה מושלכת, לחורב ביום ולקרח בלילה.

31 ופקדתי עליו ועל-זרעו ועל-עבדיו, את-עוונם; והבאתי עליהם ועל-יושבי ירושלים ואל-איש יהודה, את כל-הרעה אשר-דיברתי אליהם--ולא שמעו.

32 וירמיהו לקח מגילה אחרת, וייתנה אל-ברוך בן-נרייהו הסופר, ויכתוב עליה מפי ירמיהו, את כל-דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך-יהודה באש; ועוד נוסף עליהם דברים רבים, כהמה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

פרק זה מדגיש את כוחה של המילה הכתובה ואת הטיפשות שבהתעלמות מאזהרותיו של אלוהים. תפקידו של הסופר ברישום והכרזה נאמנה של המסר של אלוהים הוא מכריע. אולם תגובתו של המלך מלמדת על סכנת הגאווה וההשלכות של דחיית האמת של אלוהים. פרק זה מבשר גם על חורבן ירושלים וגלות בבל, אשר חזה ירמיהו. הוא משמש כתזכורת להקשיב לדברי אלוהים ולבטוח במשפטו.