ירמיהו, 18

Name: ירמיהו
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

בירמיהו פרק 18, אלוהים מורה לירמיהו לבקר בביתו של חרס, שם הוא עד לקדר מעצב ומעצב חימר על גלגל הקדר. לאחר מכן, אלוהים מגלה שבדומה לכלי החרס, הוא יכול לעצב ולעצב את ישראל כראות עיניו, ומזהיר מפני משפט צפוי אם ימשיכו באי-ציותם.

פסוקים

●

min

Bible version

1 הדבר אשר היה אל-ירמיהו, מאת יהוה לאמור.

2 קום וירדת, בית היוצר; ושמה, אשמיעך את-דבריי.

3 וארד, בית היוצר; והנה-הוא עושה מלאכה, על-האובניים.

4 ונשחת הכלי, אשר הוא עושה בחומר--ביד היוצר; ושב, ויעשהו כלי אחר, כאשר ישר בעיני היוצר, לעשות. {ס}

5 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

6 הכיוצר הזה לא-אוכל לעשות לכם, בית ישראל--נאום-יהוה; הנה כחומר ביד היוצר, כן-אתם בידי בית ישראל. {ס}

7 רגע אדבר, על-גוי ועל-ממלכה, לנתוש ולנתוץ, ולהאביד.

8 ושב, הגוי ההוא, מרעתו, אשר דיברתי עליו--וניחמתי, על-הרעה, אשר חשבתי, לעשות לו. {ס}

9 ורגע אדבר, על-גוי ועל-ממלכה, לבנות, ולנטוע.

10 ועשה הרע בעיניי, לבלתי שמוע בקולי--וניחמתי, על-הטובה, אשר אמרתי, להיטיב אותו. {ס}

11 ועתה אמור-נא אל-איש-יהודה ועל-יושבי ירושלים לאמור, כה אמר יהוה, הנה אנוכי יוצר עליכם רעה, וחושב עליכם מחשבה; שובו נא, איש מדרכו הרעה, והיטיבו דרכיכם, ומעלליכם.

12 ואמרו, נואש: כי-אחרי מחשבותינו נלך, ואיש שרירות ליבו-הרע נעשה. {פ}

13 לכן, כה אמר יהוה, שאלו-נא בגויים, מי שמע כאלה: שערורית עשתה מאוד, בתולת ישראל.

14 היעזוב מצור שדיי, שלג לבנון: אם-יינתשו, מים זרים קרים--נוזלים.

15 כי-שכחוני עמי, לשוא יקטרו; ויכשילום בדרכיהם, שבילי עולם, ללכת נתיבות, דרך לא סלולה.

16 לשום ארצם לשמה, שריקות עולם; כול עובר עליה, יישום ויניד בראשו.

17 כרוח-קדים אפיצם, לפני אויב; עורף ולא-פנים אראם, ביום אידם. {ס}

18 ויאמרו, לכו ונחשבה על-ירמיהו מחשבות--כי לא-תאבד תורה מכוהן ועצה מחכם, ודבר מנביא; לכו ונכהו בלשון, ואל-נקשיבה אל-כל-דבריו.

19 הקשיבה יהוה, אליי; ושמע, לקול יריביי.

20 הישולם תחת-טובה רעה, כי-כרו שוחה לנפשי; זכור עומדי לפניך, לדבר עליהם טובה, להשיב את-חמתך, מהם.

21 לכן תן את-בניהם לרעב, והגירם על-ידי-חרב, ותהיינה נשיהם שכולות ואלמנות, ואנשיהם יהיו הרוגי מוות; בחוריהם, מוכי-חרב במלחמה.

22 תישמע זעקה מבתיהם, כי-תביא עליהם גדוד פתאום: כי-כרו שוחה ללוכדני, ופחים טמנו לרגליי.

23 ואתה יהוה ידעת את-כל-עצתם עליי, למוות--אל-תכפר על-עוונם, וחטאתם מלפניך אל-תמחי; ויהיו מוכשלים לפניך, בעת אפך עשה בהם. {ס}

פַּרשָׁנוּת

פרק זה הוא תזכורת רבת עוצמה לריבונותו של אלוהים על בריאתו. כמו הקדר, לאלוהים יש את היכולת לעצב וליצוק אותנו לכלים המתאימים לשימושו, אבל יש לו גם את הכוח להביא משפט על מי שמורדים בו. זו קריאה לציות ולהתמסרות לרצונו, לבטוח בטובו ובסמכותו. כנוצרים, עלינו לאפשר לאלוהים לעצב אותנו לכלים המכבדים אותו ומביאים לו תהילה, מתוך אמון שהוא יודע מה הכי טוב עבורנו.