דלאיה

דליה הייתה דמות מקראית שחיה בתקופת שבי בבל. הוא היה בנו של מהטבל, בתו של מטרד, ונכדו של אלפאאל. הוא היה אחיו של שלמיה, ואבי שמריה. דליה ידועה בעיקר בהיותה אחד משלושת האנשים ששלח צדקיהו מלך יהודה אל הנביא ירמיהו כדי לברר את ה' על תוצאות המצור הבבלי על ירושלים. דליה ושני חבריו, שלמיה וגמריה, נשלחו לירמיהו לשאול אם ה' ירחם עליהם ויציל אותם מבבל. תשובתו של ירמיהו הייתה שה' לא יציל אותם, אלא שהם צריכים להיכנע לבבלים. דליה מוזכר גם בספר נחמיה, שם הוא רשום כאחד ממנהיגי העם שחזר לירושלים לאחר שבי בבל. הוא מוזכר גם בספר עזרא, שם הוא רשום כאחד ממנהיגי העם שחזר לירושלים מבבל. דליה זכור על תפקידו בשבי הבבל, ועל תפקידו בשיבת בני יהודה לירושלים. הוא זכור גם בזכות נאמנותו לה', ובזכות נכונותו לבקש את הדרכתו של ה' בזמנים קשים.

דלאיה הוזכר 6 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 1 Chronicles, פרקים 24, פָּסוּק 18.