בירמיהו כ"א, המלך צדקיהו שולח שליחים אל הנביא ירמיהו כדי לברר על תוצאות הפלישה הבבלית הממשמשת ובאה. תגובתו של ירמיהו היא שהפלישה היא תוצאה של דחיית העם מברית ה' ואזהרתו לחזור בתשובה. הפרק כולל גם אזהרה למלך ולפקידיו על נפילתם הקרובה אם לא יפנו לאלוהים.
4כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, הנני מסב את-כלי המלחמה אשר בידכם, אשר אתם נלחמים בם את-מלך בבל ואת-הכשדים, הצרים עליכם מחוץ לחומה; ואספתי אותם, אל-תוך העיר הזאת.
5ונלחמתי אני איתכם, ביד נטויה ובזרוע חזקה, ובאף ובחמה, ובקצף גדול.
6והכיתי, את-יושבי העיר הזאת, ואת-האדם, ואת-הבהמה: בדבר גדול, ימותו.
7ואחרי-כן נאום-יהוה אתן את-צדקייהו מלך-יהודה ואת-עבדיו ואת-העם ואת-הנשארים בעיר הזאת מן-הדבר מן-החרב ומן-הרעב, ביד נבוכדראצר מלך-בבל, וביד אויביהם, וביד מבקשי נפשם; והכם לפי-חרב--לא-יחוס עליהם, ולא יחמול ולא ירחם.
8ואל-העם הזה תאמר, כה אמר יהוה: הנני נותן לפניכם, את-דרך החיים ואת-דרך המוות.
14ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם, נאום-יהוה; והצתי אש ביערה, ואכלה כל-סביביה.
פַּרשָׁנוּת
פרק זה מדגיש את ההשלכות של דחיית דבר ה' ואי-ציות לפקודותיו. הפלישה הבבלית הייתה תוצאה ישירה של מרד העם באלוהים, והמסר של ירמיהו למלך ולפקידים משמש אזהרה לכל מי שבוחר להתעלם מאזהרותיו של אלוהים. המסר מירמיהו מאתגר אותנו לבחון את חיינו ולשאול אם אנו חיים בציות ובכניעה לרצון ה' או שפנינו מדרכיו. בסופו של דבר, פרק זה מזכיר לנו את צדקתו של אלוהים ואת חשיבות החזרה בתשובה כדי להימנע ממשפטו.
