בירמיהו פרק כ"ד, נראה לנביא חזון של שני סלי תאנים המוגשים לפני ה'. סל אחד מכיל תאנים טובות, ואילו השני מכיל תאנים רעות. ה' מסביר כי התאנים הטובות מייצגות את הגולים מיהודה שנלקחו בשבי בבל, אותם הוא מבטיח לשקם ולהחזיר לארצם. התאנים הרעות מייצגות את המלך הרשע צדקיהו ופקידיו, שיספגו חורבן וגלות.
5כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, כתאנים הטובות האלה: כן-אכיר את-גלות יהודה, אשר שילחתי מן-המקום הזה ארץ כשדים--לטובה.
6ושמתי עיני עליהם לטובה, והשיבותים על-הארץ הזאת; ובניתים ולא אהרוס, ונטעתים ולא אתוש.
7ונתתי להם לב לדעת אותי, כי אני יהוה, והיו-לי לעם, ואנוכי אהיה להם לאלוהים: כי-ישובו אליי, בכל-ליבם. {ס}
8וכתאנים, הרעות, אשר לא-תיאכלנה, מרוע: כי-כה אמר יהוה, כן אתן את-צדקייהו מלך-יהודה ואת-שריו ואת שארית ירושלים הנשארים בארץ הזאת, והיושבים, בארץ מצריים.
9ונתתים לזעווה לרעה, לכול ממלכות הארץ, לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה, בכל-המקומות אשר-אדיחם שם.
10ושילחתי בם, את-החרב את-הרעב ואת-הדבר, עד-תומם מעל האדמה, אשר-נתתי להם ולאבותיהם. {פ}
פַּרשָׁנוּת
פרק זה הוא תזכורת רבת עוצמה לכך שאלוהים רואה ושופט את לבבות עמו. הוא יודע מי נאמן באמת ומי לא. הסמליות של התאנים ממחישה את מצבה הרוחני של יהודה בתקופה זו, כאשר חלקם עדיין הולכים בעקבות אלוהים בעוד אחרים פנו. הוא גם מדגיש את ההשלכות של החטא, כאשר צדקיהו ופקידיו עומדים בפני משפט על אי-ציותם. בסופו של דבר, פרק זה מציע תקווה לשיקום וגאולה עבור אלה שנשארים נאמנים לאלוהים.