ירמיהו 9

Name: ירמיהו
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

בירמיהו פרק ט', הנביא מקונן על חטאם וחוסר האמונה של בני יהודה. הוא מזהיר אותם מפני הדין הקרוב ומעודד אותם לחזור בתשובה ולחזור לאלוהים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 מי-ייתנני במדבר, מלון אורחים, ואעזבה את-עמי, ואלכה מאיתם: כי כולם מנאפים, עצרת בוגדים.

2 וידרכו את-לשונם קשתם שקר, ולא לאמונה גברו בארץ: כי מרעה אל-רעה יצאו ואותי לא-ידעו, נאום-יהוה.

3 איש מריעהו הישמרו, ועל-כל-אח אל-תבטחו: כי כל-אח עקוב יעקוב, וכל-ריע רכיל יהלוך.

4 ואיש בריעהו יהתלו, ואמת לא ידברו; לימדו לשונם דבר-שקר, העווה נלאו.

5 שבתך, בתוך מרמה; במרמה מיאנו דעת-אותי, נאום-יהוה. {ס}

6 לכן, כה אמר יהוה צבאות, הנני צורפם, ובחנתים: כי-איך אעשה, מפני בת-עמי.

7 חץ שחוט לשונם, מרמה דיבר; בפיו, שלום את-ריעהו ידבר, ובקרבו, ישים אורבו.

8 העל-אלה לא-אפקוד-בם, נאום-יהוה; אם בגוי אשר-כזה, לא תתנקם נפשי. {ס}

9 על-ההרים אשא בכי ונהי, ועל-נאות מדבר קינה--כי ניצתו מבלי-איש עובר, ולא שמעו קול מקנה; מעוף השמיים ועד-בהמה, נדדו הלכו.

10 ונתתי את-ירושלים לגלים, מעון תנים; ואת-ערי יהודה אתן שממה, מבלי יושב. {ס}

11 מי-האיש החכם ויבן את-זאת, ואשר דיבר פי-יהוה אליו ויגידה; על-מה אבדה הארץ, ניצתה כמדבר מבלי עובר. {ס}

12 ויאמר יהוה--על-עוזבם את-תורתי, אשר נתתי לפניהם; ולא-שמעו בקולי, ולא-הלכו בה.

13 וילכו, אחרי שרירות ליבם--ואחרי, הבעלים, אשר לימדום, אבותם. {פ}

14 לכן, כה-אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, הנני מאכילם את-העם הזה, לענה; והשקיתים, מי-ראש.

15 והפיצותים, בגויים, אשר לא ידעו, המה ואבותם; ושילחתי אחריהם את-החרב, עד כלותי אותם. {פ}

16 כה אמר יהוה צבאות, התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה; ואל-החכמות שלחו, ותבואנה.

17 ותמהרנה, ותישאנה עלינו נהי; ותרדנה עינינו דמעה, ועפעפינו ייזלו-מים.

18 כי קול נהי נשמע מציון, איך שודדנו; בושנו מאוד כי-עזבנו ארץ, כי השליכו משכנותינו. {ס}

19 כי-שמענה נשים דבר-יהוה, ותיקח אוזנכם דבר-פיו; ולמדנה בנותיכם נהי, ואישה רעותה קינה.

20 כי-עלה מוות בחלונינו, בא בארמנותינו--להכרית עולל מחוץ, בחורים מרחובות.

21 דבר, כה נאום-יהוה, ונפלה נבלת האדם, כדומן על-פני השדה; וכעמיר מאחרי הקוצר, ואין מאסף. {ס}

22 כה אמר יהוה, אל-יתהלל חכם בחכמתו, ואל-יתהלל הגיבור, בגבורתו; אל-יתהלל עשיר, בעושרו.

23 כי אם-בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי--כי אני יהוה, עושה חסד משפט וצדקה בארץ: כי-באלה חפצתי, נאום-יהוה. {ס}

24 הנה ימים באים, נאום-יהוה, ופקדתי, על-כל-מול בעורלה.

25 על-מצריים ועל-יהודה, ועל-אדום ועל-בני עמון ועל-מואב, ועל כל-קצוצי פיאה, היושבים במדבר--כי כל-הגויים ערלים, וכל-בית ישראל ערלי-לב. {פ}

פַּרשָׁנוּת

דברי ירמיהו בפרק זה מלאים בצער ובייסורים עמוקים על מצב עמו. הוא מבכה על רמאותם, עבודת האלילים וחוסר הדאגה לצדק ולצדקה. עם זאת, למרות העקשנות והמרדנות של יהודה, ירמיהו עדיין מחזיק תקווה לגאולתם אם רק יחזרו לאלוהים. הפרק מסתיים בתחינה לעם לחפש חוכמה, בינה וידיעה של אלוהים. בסך הכל, פרק זה משמש כתזכורת רבת עוצמה להשלכות החמורות של החטא ולצורך בתשובה ואמונה באלוהים.