אֱדוֹם

אדום היה דמות מקראית, בנם של יצחק ורבקה, ואחיו התאום של יעקב. הוא ידוע בעיקר בזכות היריבות שלו עם אחיו, שהחלה כשהם עדיין היו ברחם. אדום היה האב הקדמון של האדומים, עם שחי באזור אדום, מדרום לים המלח. אדום היה איש נקמן שביקש לנקום את עוולות אחיו. הוא סירב לאפשר ליעקב ולמשפחתו לעבור בארצו בדרכם למצרים, ולאחר מכן תקף את בני ישראל כשחזרו ממצרים. הוא גם לחם נגד בני ישראל בקרב צפת. אדום ידוע גם בזכות צאצאיו, האדומים, שהיו עם חזק באזור. הם היו ידועים בעושרם וביכולתם הצבאית. הם היו ידועים גם בשיטות הדת שלהם, שכללו הקרבת חיות ועבודת אלילים. אדום זכורה בתנ"ך כדמות של יריבות ונקמה. הוא זכור גם כאב הקדמון של האדומים, עם שהיה רב עוצמה באזור ואשר נהג באמונותיו הדתיות.

אֱדוֹם הוזכר 105 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 25, פָּסוּק 30.