ירמיהו, 35

Name: ירמיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

בירמיהו 35, אלוהים מצווה על ירמיהו להביא את הרקאבים, קבוצה של נוודים, למקדש כדי להציע להם יין. עם זאת, הרקאבים מסרבים לשתות יין או לגור בבתים, כחלק מהוראות אביהם. אלוהים משבח את נאמנותם למצוות אבותיהם ומעמיד אותה בניגוד לאי ציות של יהודה למצוות אלוהים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 הדבר אשר-היה אל-ירמיהו, מאת יהוה, בימי יהויקים בן-יאשייהו מלך יהודה, לאמור.

2 הלוך, אל-בית הרכבים, ודיברת אותם, והביאותם בית יהוה אל-אחת הלשכות; והשקית אותם, יין.

3 ואקח את-יאזניה בן-ירמיהו, בן-חבציניה, ואת-אחיו, ואת-כל-בניו--ואת, כל-בית הרכבים.

4 ואביא אותם, בית יהוה, אל-לשכת בני חנן בן-יגדליהו, איש האלוהים--אשר-אצל, לשכת השרים, אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן-שלום, שומר הסף.

5 ואתן לפני בני בית-הרכבים, גביעים מלאים יין--וכוסות; ואומר אליהם, שתו-יין.

6 ויאמרו, לא נשתה-יין: כי יונדב בן-רכב אבינו, ציווה עלינו לאמור, לא תשתו-יין אתם ובניכם, עד-עולם.

7 ובית לא-תבנו, וזרע לא-תזרעו וכרם לא-תיטעו, ולא יהיה, לכם: כי באוהלים תשבו, כל-ימיכם, למען תחיו ימים רבים על-פני האדמה, אשר אתם גרים שם.

8 ונשמע, בקול יהונדב בן-רכב אבינו, לכול, אשר ציוונו: לבלתי שתות-יין, כל-ימינו--אנחנו נשינו, בנינו ובנותינו.

9 ולבלתי בנות בתים, לשבתנו; וכרם ושדה וזרע, לא יהיה-לנו.

10 ונשב, באוהלים; ונשמע ונעש, ככול אשר-ציוונו יונדב אבינו.

11 ויהי, בעלות נבוכדראצר מלך-בבל אל-הארץ, ונאמר בואו ונבוא ירושלים, מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם; ונשב, בירושלים. {פ}

12 ויהי, דבר-יהוה, אל-ירמיהו, לאמור.

13 כה-אמר יהוה צבאות, אלוהי ישראל, הלוך ואמרת לאיש יהודה, וליושבי ירושלים: הלוא תקחו מוסר לשמוע אל-דבריי, נאום-יהוה.

14 הוקם את-דברי יהונדב בן-רכב אשר-ציווה את-בניו לבלתי שתות-יין, ולא שתו עד-היום הזה--כי שמעו, את מצות אביהם; ואנוכי דיברתי אליכם, השכם ודבר--ולא שמעתם, אליי.

15 ואשלח אליכם את-כל-עבדיי הנביאים השכם ושלוח לאמור שובו-נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם, ואל-תלכו אחרי אלוהים אחרים לעובדם, ושבו אל-האדמה, אשר-נתתי לכם ולאבותיכם; ולא הטיתם את-אוזנכם, ולא שמעתם אליי.

16 כי הקימו, בני יהונדב בן-רכב, את-מצות אביהם, אשר ציוום; והעם הזה, לא שמעו אליי.

17 לכן כה-אמר יהוה אלוהי צבאות, אלוהי ישראל, הנני מביא אל-יהודה ואל כל-יושבי ירושלים, את כל-הרעה אשר דיברתי עליהם: יען דיברתי אליהם ולא שמעו, ואקרא להם ולא ענו.

18 ולבית הרכבים אמר ירמיהו, כה-אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, יען אשר שמעתם, על-מצות יהונדב אביכם; ותשמרו, את-כל-מצוותיו, ותעשו, ככול אשר-ציווה אתכם.

19 לכן, כה אמר יהוה צבאות--אלוהי ישראל: לא-ייכרת איש ליונדב בן-רכב, עומד לפניי--כל-הימים. {פ}

פַּרשָׁנוּת

הרקאבים עמדו איתן באמונותיהם וצייתו לאבותיהם, גם מול הפיתוי. נאמנותם למסורות ולהוראות של אבותיהם הרשימה את אלוהים, שהשתמש בדוגמה שלהם כדי לבקר את חוסר נאמנותם של בני ישראל. הסיפור מזכיר לנו את החשיבות של להישאר נאמנים לאמונות שלנו ולהנחיות שניתנו לנו, למרות הלחצים התרבותיים והחברתיים שאנו עלולים להתמודד איתם. יש בו גם מסר לגבי החשיבות של כיבוד אבותינו והקשבה לחוכמתם. בסופו של דבר, פרק זה בירמיהו מדגיש את משמעות הציות לדבר אלוהים ולמצוותיו.