מי הי/תה סוריה בתנך

סרח היא דמות מן המקרא שנזכרת בתנ"ך העתיק. היא הייתה בת לוט ולבתו הגדולה, ואחותם של מואב ועמון. סרח נודעת ביותר על ידי היותה אביו של העמונים והמואבים, שני אחתי שבטי ישראל. חיי סרח אינם מועצמים במקרא, אך ידוע שהיא ואחותה נולדו כאשר בנות לוט השקו אותו יין וביאו אותו ליחסים. סרח ואחותה היו הילדים היחידים של לוט ונטרו על ידי אביהן בארץ כנען. סרח נודעת ביותר על ידי היותה אב לעמונים ולמואבים. על פי המקרא, סרח ואחותה היו האמהות של העמונים והמואבים, שני שבטי ישראל. העמונים והמואבים היו אויבי הישראלים, וניצוליהם היו נודעים על ידי השנאה שלהם כלפי הישראלים. סרח נזכרת גם במקרא כאב לרות, סבתה האחית של המלך דוד. רות הייתה מאבין, וסיפורה סופר בספר רות. סרח היא דמות חשובה במקרא, כי היא הסבה של שני שבטי ישראל. היא גם הסבה של רות, סבתו של המלך דוד. סיפורה של סרח היא חלק חשוב במקרא, והמורשת שלה חיה בירושתם של העמונים והמואבים.

סוריה הוזכר 256 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 2, פסוק 14.