סוּריָה
סיכום
סוריה היא דמות מקראית המוזכרת בברית הישנה. היא הייתה בתם של לוט ובתו הבכורה, ואחותם של מואב ועמון. סוריה ידועה בעיקר בהיותה האב הקדמון של בני עמון ומואב, שניים משנים עשר שבטי ישראל. חייה של סוריה אינם מתועדים היטב בתנ"ך, אך ידוע שהיא ואחותה נולדו כאשר בנותיו של לוט שיכרו אותו וקיימו עמו יחסי מין. סוריה ואחותה היו ילדיו היחידים של לוט, והם גודלו על ידי אביהם בארץ כנען. סוריה ידועה בעיקר בהיותה האב הקדמון של בני עמון ומואב. לפי המקרא, סוריה ואחותה היו אמהותיהם של בני עמון ומואב, שניים משנים עשר שבטי ישראל. בני עמון ומואב היו אויבים של בני ישראל, וצאצאיהם נודעו בעוינותם כלפי בני ישראל. סוריה מוזכרת בתנ"ך גם כאב הקדמון של רות, סבתו רבא של דוד המלך. רות הייתה מואבית, וסיפורה מסופר במגילת רות. סוריה היא דמות חשובה בתנ"ך, שכן היא האב הקדמון של שניים מתוך שנים עשר שבטי ישראל. היא גם אביה של רות, סבתא רבא של דוד המלך. סיפורה של סוריה הוא חלק חשוב מהתנ"ך, ומורשתה ממשיכה לצאצאי העמונים והמואבים.
האם ידעת?
כמה פעמים סוּריָה הוזכר בתנך?
סוּריָה מופיע 151 פעמים בתנך.
קרא את הספר של סוּריָה קרא את התנך
סוּריָה האזכור הראשון בתנך הוא בספר של בראשית, פרקים 25, פָּסוּק 20. קרא את התנך
שאלות נפוצות
סוריה היא דמות מקראית המוזכרת בברית הישנה. היא הייתה בתם של לוט ובתו הבכורה, ואחותם של מואב ועמון. סוריה ידועה בעיקר בהיותה האב הקדמון של בני עמון ומואב, שניים משנים עשר שבטי ישראל. חייה של סוריה אינם מתועדים היטב בתנ"ך, אך ידוע שהיא ואחותה נולדו כאשר בנותיו של לוט שיכרו אותו וקיימו עמו יחסי מין. סוריה ואחותה היו ילדיו היחידים של לוט, והם גודלו על ידי אביהם בארץ כנען. סוריה ידועה בעיקר בהיותה האב הקדמון של בני עמון ומואב. לפי המקרא, סוריה ואחותה היו אמהותיהם של בני עמון ומואב, שניים משנים עשר שבטי ישראל. בני עמון ומואב היו אויבים של בני ישראל, וצאצאיהם נודעו בעוינותם כלפי בני ישראל. סוריה מוזכרת בתנ"ך גם כאב הקדמון של רות, סבתו רבא של דוד המלך. רות הייתה מואבית, וסיפורה מסופר במגילת רות. סוריה היא דמות חשובה בתנ"ך, שכן היא האב הקדמון של שניים מתוך שנים עשר שבטי ישראל. היא גם אביה של רות, סבתא רבא של דוד המלך. סיפורה של סוריה הוא חלק חשוב מהתנ"ך, ומורשתה ממשיכה לצאצאי העמונים והמואבים.
סוּריָה הוזכר 151 פעמים בתנך.
האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 25, פָּסוּק 20.