ירמיהו, 50
ירמיהו ניבא את נפילת בבל ואת השבת עם אלוהים. בבל, פעם אומה רבת עוצמה, תעמוד בפני הרס על חטאיה ויהירותה. ה' יחזיר שארית ישראל למולדתם ויברך אותם בשגשוג.
46
פסוקים
●
4
min
Bible version
1 הדבר, אשר דיבר יהוה אל-בבל--אל-ארץ כשדים: ביד, ירמיהו הנביא.
2 הגידו בגויים והשמיעו ושאו-נס, השמיעו אל-תכחדו; אמרו נלכדה בבל הוביש בל, חת מרודך, הובישו עצביה, חתו גילוליה.
3 כי עלה עליה גוי מצפון, הוא-ישית את-ארצה לשמה, ולא-יהיה יושב, בה: מאדם ועד-בהמה, נדו הלכו.
4 בימים ההמה ובעת ההיא, נאום-יהוה, יבואו בני-ישראל המה ובני-יהודה, יחדיו; הלוך ובכה ילכו, ואת-יהוה אלוהיהם יבקשו.
5 ציון ישאלו, דרך הנה פניהם; בואו ונלוו אל-יהוה, ברית עולם לא תישכח.
6 צאן אובדות, היו עמי--רועיהם התעום, הרים שובבום; מהר אל-גבעה הלכו, שכחו רבצם.
7 כל-מוצאיהם אכלום, וצריהם אמרו לא נאשם; תחת, אשר חטאו ליהוה נווה-צדק, ומקוה אבותיהם, יהוה. {ס}
8 נודו מתוך בבל, ומארץ כשדים צאו; והיו, כעתודים לפני-צאן.
9 כי הנה אנוכי מעיר ומעלה על-בבל קהל-גויים גדולים, מארץ צפון, וערכו לה, משם תילכד; חיציו כגיבור משכיל, לא ישוב ריקם.
10 והייתה כשדים, לשלל: כל-שולליה ישבעו, נאום-יהוה.
11 כי תשמחו כי תעלזו, שוסי נחלתי: כי תפושו כעגלה דשה, ותצהלו כאבירים.
12 בושה אימכם מאוד, חפרה יולדתכם; הנה אחרית גויים, מדבר צייה וערבה.
13 מקצף יהוה לא תשב, והייתה שממה כולה; כול עובר על-בבל, יישום וישרוק על-כל-מכותיה.
14 ערכו על-בבל סביב, כל-דורכי קשת, ידו אליה, אל-תחמלו אל-חץ: כי ליהוה, חטאה.
15 הריעו עליה סביב, נתנה ידה, נפלו אושיותיה, נהרסו חומותיה: כי נקמת יהוה היא הינקמו בה, כאשר עשתה עשו-לה.
16 כרתו זורע מבבל, ותופש מגל בעת קציר--מפני, חרב היונה, איש אל-עמו יפנו, ואיש לארצו ינוסו. {ס}
17 שה פזורה ישראל, אריות הדיחו; הראשון אכלו, מלך אשור, וזה האחרון עיצמו, נבוכדראצר מלך בבל. {פ}
18 לכן, כה-אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, הנני פוקד אל-מלך בבל, ואל-ארצו--כאשר פקדתי, אל-מלך אשור.
19 ושובבתי את-ישראל אל-נווהו, ורעה הכרמל והבשן; ובהר אפריים והגלעד, תשבע נפשו.
20 בימים ההם ובעת ההיא נאום-יהוה, יבוקש את-עוון ישראל ואיננו, ואת-חטאות יהודה, ולא תימצאינה: כי אסלח, לאשר אשאיר. {פ}
21 על-הארץ מרתיים עלה עליה, ואל-יושבי פקוד; חרוב והחרם אחריהם, נאום-יהוה, ועשה, ככול אשר ציוויתיך. {ס}
22 קול מלחמה, בארץ--ושבר, גדול.
23 איך נגדע ויישבר, פטיש כל-הארץ; איך הייתה לשמה בבל, בגויים.
24 יקושתי לך וגם-נלכדת בבל, ואת לא ידעת; נמצאת, וגם-נתפשת--כי ביהוה, התגרית.
25 פתח יהוה את-אוצרו, ויוצא את-כלי זעמו: כי-מלאכה היא, לאדוניי יהוה צבאות--בארץ כשדים.
26 בואו-לה מקץ פתחו מאבוסיה, סולוה כמו-ערמים והחרימוה; אל-תהי-לה, שארית.
27 חרבו, כל-פריה, יירדו, לטבח; הוי עליהם, כי-בא יומם עת פקודתם. {ס}
28 קול נסים ופליטים, מארץ בבל: להגיד בציון, את-נקמת יהוה אלוהינו--נקמת, היכלו.
29 השמיעו אל-בבל רבים כל-דורכי קשת חנו עליה סביב, אל-יהי-לה פליטה, שלמו-לה כפועלה, ככול אשר עשתה עשו-לה: כי אל-יהוה זדה, אל-קדוש ישראל.
30 לכן ייפלו בחוריה, ברחובותיה; וכל-אנשי מלחמתה יידמו ביום ההוא, נאום-יהוה. {פ}
31 הנני אליך זדון, נאום-אדוניי יהוה צבאות: כי בא יומך, עת פקדתיך.
32 וכשל זדון ונפל, ואין לו מקים; והצתי אש בעריו, ואכלה כל-סביבותיו. {ס}
33 כה אמר יהוה צבאות, עשוקים בני-ישראל ובני-יהודה יחדיו; וכל-שוביהם החזיקו בם, מיאנו שלחם.
34 גואלם חזק, יהוה צבאות שמו--ריב יריב, את-ריבם: למען הרגיע את-הארץ, והרגיז ליושבי בבל.
35 חרב על-כשדים, נאום-יהוה, ואל-יושבי בבל, ואל-שריה ואל-חכמיה.
36 חרב אל-הבדים, ונואלו; חרב אל-גיבוריה, וחתו.
37 חרב אל-סוסיו ואל-רכבו, ואל-כל-הערב אשר בתוכה--והיו לנשים; חרב אל-אוצרותיה, ובוזזו.
38 חורב אל-מימיה, ויבשו: כי ארץ פסילים היא, ובאימים יתהוללו.
39 לכן, יישבו ציים את-איים, וישבו בה, בנות יענה; ולא-תשב עוד לנצח, ולא תשכון עד-דור ודור.
40 כמהפכת אלוהים את-סדום ואת-עמורה, ואת-שכניה--נאום-יהוה: לא-יישב שם איש, ולא-יגור בה בן-אדם.
41 הנה עם בא, מצפון; וגוי גדול ומלכים רבים, ייעורו מירכתי-ארץ.
42 קשת וכידון יחזיקו, אכזרי המה ולא ירחמו--קולם כים יהמה, ועל-סוסים ירכבו; ערוך, כאיש למלחמה, עלייך, בת-בבל.
43 שמע מלך-בבל את-שמעם, ורפו ידיו; צרה, החזיקתהו--חיל, כיולדה.
44 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן, אל-נווה איתן--כי-ארגיעה אריצם מעליה, ומי בחור אליה אפקוד: כי מי כמוני, ומי יועידני, ומי-זה רועה, אשר יעמוד לפניי.
45 לכן שמעו עצת-יהוה, אשר יעץ אל-בבל, ומחשבותיו, אשר חשב אל-ארץ כשדים: אם-לא יסחבום צעירי הצאן, אם-לא ישים עליהם נווה.
46 מקול נתפשה בבל, נרעשה הארץ; וזעקה, בגויים נשמע. {ס}
פַּרשָׁנוּת
נבואת נפילת בבל ותקומת ישראל היא עדות לנאמנותו של אלוהים לעמו. אפילו באי-ציותם הבטיח אלוהים להחזיר אותם ולברך אותם. נפילת בבל משמשת גם אזהרה לכל העמים המתנשאים והמדכאים שכוחם חולף ושצדקו של אלוהים ינצח. כנוצרים, אנו גם בטוחים שאלוהים יקיים את הבטחותיו לנו ושהוא שולט בסופו של דבר בהיסטוריה.
שאלות נפוצות
בהנחה שקורא עם מהירות קריאה ממוצעת של 300 WPM קורא את הספר של ירמיהו, פרקים 50 זה ייקח בערך 4 דקות לסיום.
יש 46 verses in ירמיהו, פרקים 50.