ירמיהו, 42

Name: ירמיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

בירמיהו פרק 42, קבוצה של מנהיגי יהודה מבקשת מהנביא להתפלל להדרכה מאלוהים אם עליהם להישאר ביהודה תחת שלטון בבל או לברוח למצרים. ירמיהו מסכים לחפש את הכוונה של אלוהים ומבטיח להעביר נאמנה את תשובתו. לאחר עשרה ימים, אלוהים מגיב, ומזהיר את העם שלא ללכת למצרים, פן יסבלו אסון ומוות.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וייגשו, כל-שרי החיילים, ויוחנן בן-קרח, ויזניה בן-הושעיה--וכל-העם, מקטון ועד-גדול.

2 ויאמרו אל-ירמיהו הנביא, תיפול-נא תחינתנו לפניך, והתפלל בעדנו אל-יהוה אלוהיך, בעד כל-השארית הזאת: כי-נשארנו מעט מהרבה, כאשר עיניך רואות אותנו.

3 ויגד-לנו יהוה אלוהיך, את-הדרך אשר נלך-בה, ואת-הדבר, אשר נעשה.

4 ויאמר אליהם ירמיהו הנביא, שמעתי--הנני מתפלל אל-יהוה אלוהיכם, כדבריכם; והיה כל-הדבר אשר-יענה יהוה אתכם, אגיד לכם--לא-אמנע מכם, דבר.

5 והמה, אמרו אל-ירמיהו, יהי יהוה בנו, לעד אמת ונאמן: אם-לא ככל-הדבר אשר ישלחך יהוה אלוהיך, אלינו--כן נעשה.

6 אם-טוב ואם-רע--בקול יהוה אלוהינו אשר אנחנו שולחים אותך אליו, נשמע: למען, אשר ייטב-לנו, כי נשמע, בקול יהוה אלוהינו. {פ}

7 ויהי, מקץ עשרת ימים; ויהי דבר-יהוה, אל-ירמיהו.

8 ויקרא, אל-יוחנן בן-קרח, ואל כל-שרי החיילים, אשר איתו; ולכל-העם--למקטון, ועד-גדול.

9 ויאמר אליהם, כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, אשר שלחתם אותי אליו, להפיל תחינתכם לפניו.

10 אם-שוב תשבו, בארץ הזאת--ובניתי אתכם ולא אהרוס, ונטעתי אתכם ולא אתוש: כי ניחמתי אל-הרעה, אשר עשיתי לכם.

11 אל-תיראו, מפני מלך בבל, אשר-אתם יראים, מפניו; אל-תיראו ממנו, נאום-יהוה--כי-איתכם אני, להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו.

12 ואתן לכם רחמים, וריחם אתכם; והשיב אתכם, אל-אדמתכם.

13 ואם-אומרים אתם, לא נשב בארץ הזאת, לבלתי שמוע, בקול יהוה אלוהיכם.

14 לאמור, לא כי ארץ מצריים נבוא, אשר לא-נראה מלחמה, וקול שופר לא נשמע; וללחם לא-נרעב, ושם נשב.

15 ועתה--לכן שמעו דבר-יהוה, שארית יהודה: כה-אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל, אם-אתם שום תשימון פניכם לבוא מצריים, ובאתם, לגור שם.

16 והייתה החרב, אשר אתם יראים ממנה, שם תשיג אתכם, בארץ מצריים; והרעב אשר-אתם דואגים ממנו, שם ידבק אחריכם מצריים--ושם תמותו.

17 ויהיו כל-האנשים, אשר-שמו את-פניהם לבוא מצריים לגור שם--ימותו, בחרב ברעב ובדבר: ולא-יהיה להם, שריד ופליט, מפני הרעה, אשר אני מביא עליהם.

18 כי כה אמר יהוה צבאות, אלוהי ישראל, כאשר ניתך אפי וחמתי על-יושבי ירושלים, כן תיתך חמתי עליכם בבואכם מצריים; והייתם לאלה ולשמה, ולקללה ולחרפה, ולא-תראו עוד, את-המקום הזה.

19 דיבר יהוה עליכם שארית יהודה, אל-תבואו מצריים; ידוע, תדעו, כי-העידותי בכם, היום.

20 כי התעיתם, בנפשותיכם--כי-אתם שלחתם אותי אל-יהוה אלוהיכם לאמור, התפלל בעדנו אל-יהוה אלוהינו; וככול אשר יאמר יהוה אלוהינו, כן הגד-לנו--ועשינו.

21 ואגיד לכם, היום; ולא שמעתם, בקול יהוה אלוהיכם, ולכול, אשר-שלחני אליכם.

22 ועתה, ידוע תדעו, כי בחרב ברעב ובדבר, תמותו--במקום אשר חפצתם, לבוא לגור שם. {ס}

פַּרשָׁנוּת

פרק זה מדגיש את החשיבות בחיפוש אחר הדרכתו של אלוהים בקבלת ההחלטות. למרות ייאושם להימלט מהדיכוי הבבלי, מנהיגי יהודה מבינים את הצורך להתייעץ עם אלוהים לפני נקיטת פעולה כלשהי. נכונותו של ירמיהו לחפש את הכוונה של אלוהים משמשת דוגמה עבורנו כיום. לפעמים אנו נוטים לקבל החלטות על סמך הרצונות או הפחדים שלנו, אבל אלוהים רוצה שנבטח בו ונכיר בריבונותו על חיינו. כפי שלמדו האנשים בפרק זה, ציות לתוכניתו של אלוהים לחיינו יוביל תמיד לברכה ולביטחון.