ירמיהו, 23

Name: ירמיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

בירמיהו 23, אלוהים נוזף במנהיגים המושחתים של יהודה ומבטיח לשלוח מלך צדיק לשלוט על עמו. הפרק גם מזהיר מפני נביאי שקר שמטעים את העם בשקרים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 הוי רועים, מאבדים ומפיצים את-צאן מרעיתי--נאום-יהוה. {ס}

2 לכן כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, על-הרועים הרועים את-עמי, אתם הפיצותם את-צאני ותדיחום, ולא פקדתם אותם; הנני פוקד עליכם את-רוע מעלליכם, נאום-יהוה.

3 ואני, אקבץ את-שארית צאני, מכול הארצות, אשר-הדחתי אותם שם; והשיבותי אתהן על-נווהן, ופרו ורבו.

4 והקימותי עליהם רועים, ורעום; ולא-ייראו עוד ולא-ייחתו ולא ייפקדו, נאום-יהוה. {ס}

5 הנה ימים באים נאום-יהוה, והקימותי לדויד צמח צדיק; ומלך מלך והשכיל, ועשה משפט וצדקה בארץ.

6 בימיו תיוושע יהודה, וישראל ישכון לבטח; וזה-שמו אשר-יקראו, יהוה צדקנו. {פ}

7 לכן הנה-ימים באים, נאום-יהוה; ולא-יאמרו עוד חי-יהוה, אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצריים.

8 כי אם-חי-יהוה, אשר העלה ואשר הביא את-זרע בית ישראל מארץ צפונה, ומכול הארצות, אשר הדחתים שם; וישבו, על-אדמתם. {פ}

9 לנביאים נשבר ליבי בקרבי, רחפו כל-עצמותיי--הייתי כאיש שיכור, וכגבר עברו יין: מפני יהוה, ומפני דברי קודשו.

10 כי מנאפים, מלאה הארץ--כי-מפני אלה אבלה הארץ, יבשו נאות מדבר; ותהי מרוצתם רעה, וגבורתם לא-כן.

11 כי-גם-נביא גם-כוהן, חנפו; גם-בביתי מצאתי רעתם, נאום-יהוה.

12 לכן יהיה דרכם להם, כחלקלקות באפילה, יידחו, ונפלו בה: כי-אביא עליהם רעה שנת פקודתם, נאום-יהוה.

13 ובנביאי שומרון, ראיתי תפלה; הינבאו בבעל, ויתעו את-עמי את-ישראל.

14 ובנביאי ירושלים ראיתי שערורה, נאוף והלוך בשקר וחיזקו ידי מרעים, לבלתי-שבו, איש מרעתו; היו-לי כולם כסדום, ויושביה כעמורה. {פ}

15 לכן כה-אמר יהוה צבאות, על-הנביאים, הנני מאכיל אותם לענה, והשקיתים מי-ראש: כי, מאת נביאי ירושלים, יצאה חנופה, לכל-הארץ. {פ}

16 כה-אמר יהוה צבאות, אל-תשמעו על-דברי הנביאים הניבאים לכם--מהבילים המה, אתכם: חזון ליבם ידברו, לא מפי יהוה.

17 אומרים אמור, למנאציי, דיבר יהוה, שלום יהיה לכם; וכול הולך בשרירות ליבו, אמרו, לא-תבוא עליכם, רעה.

18 כי מי עמד בסוד יהוה, וירא וישמע את-דברו; מי-הקשיב דברו, וישמע. {ס}

19 הנה סערת יהוה, חמה יצאה, וסער, מתחולל; על ראש רשעים, יחול.

20 לא ישוב אף-יהוה, עד-עשותו ועד-הקימו מזימות ליבו; באחרית, הימים, תתבוננו בה, בינה.

21 לא-שלחתי את-הנביאים, והם רצו; לא-דיברתי אליהם, והם ניבאו.

22 ואם-עמדו, בסודי--וישמיעו דבריי, את-עמי, וישיבום מדרכם הרע, ומרוע מעלליהם. {ס}

23 האלוהי מקרוב אני, נאום-יהוה: ולא אלוהי, מרחוק.

24 אם-ייסתר איש במסתרים ואני לא-אראנו, נאום-יהוה: הלוא את-השמיים ואת-הארץ אני מלא, נאום-יהוה.

25 שמעתי, את אשר-אמרו הנביאים, הניבאים בשמי שקר, לאמור: חלמתי, חלמתי.

26 עד-מתיי, היש בלב הנביאים--ניבאי השקר; ונביאי, תרמית ליבם.

27 החושבים, להשכיח את-עמי שמי, בחלומותם, אשר יספרו איש לריעהו--כאשר שכחו אבותם את-שמי, בבעל.

28 הנביא אשר-איתו חלום, יספר חלום, ואשר דברי איתו, ידבר דברי אמת: מה-לתבן את-הבר, נאום-יהוה.

29 הלוא כה דברי כאש, נאום-יהוה; וכפטיש, יפוצץ סלע. {ס}

30 לכן הנני על-הנביאים, נאום-יהוה, מגנבי דבריי, איש מאת ריעהו.

31 הנני על-הנביאים, נאום-יהוה, הלוקחים לשונם, וינאמו נאום.

32 הנני על-ניבאי חלומות שקר, נאום-יהוה, ויספרום ויתעו את-עמי, בשקריהם ובפחזותם; ואנוכי לא-שלחתים ולא ציוויתים, והועל לא-יועילו לעם-הזה--נאום-יהוה.

33 וכי-ישאלך העם הזה או-הנביא או-כוהן, לאמור, מה-משא, יהוה--ואמרת אליהם את-מה-משא, ונטשתי אתכם נאום-יהוה.

34 והנביא והכוהן והעם, אשר יאמר משא יהוה--ופקדתי על-האיש ההוא, ועל-ביתו.

35 כה תאמרו איש על-ריעהו, ואיש אל-אחיו: מה-ענה יהוה, ומה-דיבר יהוה.

36 ומשא יהוה, לא תזכרו-עוד: כי המשא, יהיה לאיש דברו, והפכתם את-דברי אלוהים חיים, יהוה צבאות אלוהינו.

37 כה תאמר, אל-הנביא: מה-ענך יהוה, ומה-דיבר יהוה.

38 ואם-משא יהוה, תאמרו, לכן כה אמר יהוה, יען אמורכם את-הדבר הזה משא יהוה--ואשלח אליכם לאמור, לא תאמרו משא יהוה.

39 לכן הנני, ונשיתי אתכם נשוא; ונטשתי אתכם, ואת-העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם--מעל פניי.

40 ונתתי עליכם, חרפת עולם, וכלימות עולם, אשר לא תישכח. {פ}

פַּרשָׁנוּת

פרק זה הוא תזכורת רבת עוצמה לצדקתו של אלוהים ולהבטחתו לספק מושיע לעמו. באמצעות הנביא ירמיהו, אלוהים קורא למנהיגי יהודה על רשעותם וכישלונם להנהיג את העם בצדק. הוא מבטיח לרעות את הצאן בעצמו ולשלוח מלך צדיק שישלוט בצדק ובחכמה. הפרק גם מזהיר מפני נביאי שקר שמעוותים ומעוותים את המסר של אלוהים לטובתם. כאשר אנו קוראים את הפרק, אנו רואים את חשיבות ההסתמכות על דבר אלוהים כמקור האולטימטיבי לאמת והצורך במנהיגים המכבדים אותו במעשיהם ובהחלטותיהם.