ירמיהו, 10

Name: ירמיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

בירמיהו פרק י' מזהיר הנביא מפני עבודת אלילים שנעשו בידי אדם. הוא מתאר את חוסר התוחלת שבחיפוש ברכות מחפצים חסרי חיים, ומעמיד זאת בניגוד למלכותו ולעוצמתו של האל האמיתי. הוא מפציר בעם ישראל להתרחק מדרכי האלילים שלו ולחזור לעבודת אלוהים חיים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 שמעו את-הדבר, אשר דיבר יהוה עליכם--בית ישראל.

2 כה אמר יהוה, אל-דרך הגויים אל-תלמדו, ומאותות השמיים, אל-תיחתו: כי-ייחתו הגויים, מהמה.

3 כי-חוקות העמים, הבל הוא: כי-עץ מיער כרתו, מעשה ידי-חרש במעצד.

4 בכסף ובזהב, ייפהו; במסמרות ובמקבות יחזקום, ולא יפיק.

5 כתומר מקשה המה ולא ידברו, נשוא יינשאו כי לא יצעדו; אל-תיראו מהם כי-לא ירעו, וגם-היטב אין אותם. {פ}

6 מאין כמוך, יהוה: גדול אתה וגדול שמך, בגבורה.

7 מי לא ייראך מלך הגויים, כי לך יאתה: כי בכל-חכמי הגויים ובכל-מלכותם, מאין כמוך.

8 ובאחת, יבערו ויכסלו; מוסר הבלים, עץ הוא.

9 כסף מרוקע מתרשיש יובא, וזהב מאופז--מעשה חרש, וידי צורף; תכלת וארגמן לבושם, מעשה חכמים כולם.

10 ויהוה אלוהים אמת, הוא-אלוהים חיים ומלך עולם; מקצפו תרעש הארץ, ולא-יכילו גויים זעמו. {פ}

11 כדנה, תאמרון להום, אלהיא, די-שמיא וארקא לא עבדו; יאבדו מארעא ומן-תחות שמיא, אלה. {ס}

12 עושה ארץ בכוחו, מכין תבל בחכמתו; ובתבונתו, נטה שמיים.

13 לקול תיתו המון מים, בשמיים, ויעלה נשיאים, מקצה הארץ; ברקים למטר עשה, ויוצא רוח מאוצרותיו.

14 נבער כל-אדם מדעת, הוביש כל-צורף מפסל: כי שקר נסכו, ולא-רוח בם.

15 הבל המה, מעשה תעתועים; בעת פקודתם, יאבדו.

16 לא-כאלה חלק יעקוב, כי-יוצר הכול הוא, וישראל, שבט נחלתו: יהוה צבאות, שמו. {ס}

17 אספי מארץ, כנעתך--יושבת, במצור. {ס}

18 כי-כה אמר יהוה, הנני קולע את-יושבי הארץ בפעם הזאת; והצרותי להם, למען ימצאו. {ס}

19 אוי לי על-שברי, נחלה מכתי; ואני אמרתי, אך זה חולי ואשאנו.

20 אוהלי שודד, וכל-מיתריי ניתקו; בניי יצאוני, ואינם--אין-נוטה עוד אוהלי, ומקים יריעותיי.

21 כי נבערו הרועים, ואת-יהוה לא דרשו; על-כן לא השכילו, וכל-מרעיתם נפוצה. {פ}

22 קול שמועה הנה באה, ורעש גדול מארץ צפון: לשום את-ערי יהודה, שממה--מעון תנים. {ס}

23 ידעתי יהוה, כי לא לאדם דרכו; לא-לאיש הולך, והכין את-צעדו.

24 יסרני יהוה, אך-במשפט: אל-באפך, פן-תמעיטני.

25 שפוך חמתך, על-הגויים אשר לא-ידעוך, ועל משפחות, אשר בשמך לא קראו: כי-אכלו את-יעקוב, ואכלוהו ויכלוהו, ואת-נווהו, השמו. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ספר ירמיהו מלא באזהרות והפצרות לעם ישראל להתרחק מחטאו וממרדתו, ולחזור לעבודת האל האמיתי. בפרק זה, ירמיהו מתייחס במיוחד לנושא עבודת האלילים, ומצביע על הטיפשות שבחיפוש ברכות מחפצים חסרי חיים. הוא מדגיש את גדולתו וכוחו של האל, ומדגיש את העובדה שהוא לבדו ראוי לסגידה ולהערצה. המסר של פרק זה רלוונטי לימינו בדיוק כפי שהיה בתקופתו של ירמיהו. אנו מופגזים כל הזמן באלים שווא ובאלילים בתרבות שלנו, מרכוש חומרי ועד תהילה והצלחה. בתוך כך, המסר של ירמיהו 10 מזכיר לנו לשמור על התמקדותנו באלוהים האמיתי, אשר לבדו יכול לתת לנו שלווה והגשמה מתמשכת.