במדבר 26

Name: במדבר
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

נערך מפקד שני של בני ישראל והארץ מחולקת בין השבטים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי, אחרי המגפה; {פ}ויאמר יהוה אל-משה, ואל אלעזר בן-אהרון הכוהן לאמור.

2 שאו את-ראש כל-עדת בני-ישראל, מבן עשרים שנה ומעלה--לבית אבותם: כל-יוצא צבא, בישראל.

3 וידבר משה ואלעזר הכוהן, אותם--בערבות מואב: על-ירדן ירחו, לאמור.

4 מבן עשרים שנה, ומעלה, כאשר ציווה יהוה את-משה ובני ישראל, היוצאים מארץ מצריים.

5 ראובן, בכור ישראל; בני ראובן, חנוך משפחת החנוכי, לפלוא, משפחת הפלואי.

6 לחצרון, משפחת החצרוני; לכרמי, משפחת הכרמי.

7 אלה, משפחות הראובני; ויהיו פקודיהם, שלושה וארבעים אלף, ושבע מאות, ושלושים.

8 ובני פלוא, אליאב.

9 ובני אליאב, נמואל ודתן ואבירם: הוא-דתן ואבירם קריאי העדה, אשר הצו על-משה ועל-אהרון בעדת-קורח, בהצותם, על-יהוה.

10 ותפתח הארץ את-פיה, ותבלע אותם ואת-קורח--במות העדה: באכול האש, את חמישים ומאתיים איש, ויהיו, לנס.

11 ובני-קורח, לא-מתו. {ס}

12 בני שמעון, למשפחותם--לנמואל משפחת הנמואלי, לימין משפחת הימיני; ליכין, משפחת היכיני.

13 לזרח, משפחת הזרחי; לשאול, משפחת השאולי.

14 אלה, משפחות השמעוני--שניים ועשרים אלף, ומאתיים. {ס}

15 בני גד, למשפחותם--לצפון משפחת הצפוני, לחגי משפחת החגי; לשוני, משפחת השוני.

16 לאוזני, משפחת האוזני; לערי, משפחת הערי.

17 לארוד, משפחת הארודי; לאראלי--משפחת, האראלי.

18 אלה משפחות בני-גד, לפקודיהם--ארבעים אלף, וחמש מאות. {ס}

19 בני יהודה, ער ואונן; וימת ער ואונן, בארץ כנען.

20 ויהיו בני-יהודה, למשפחותם--לשלה משפחת השלני, לפרץ משפחת הפרצי; לזרח, משפחת הזרחי.

21 ויהיו בני-פרץ--לחצרון, משפחת החצרוני; לחמול, משפחת החמולי.

22 אלה משפחות יהודה, לפקודיהם--שישה ושבעים אלף, וחמש מאות. {ס}

23 בני יששכר, למשפחותם--תולע, משפחת התולעי; לפווה, משפחת הפוני.

24 לישוב, משפחת הישובי; לשמרון, משפחת השמרוני.

25 אלה משפחות יששכר, לפקודיהם--ארבעה ושישים אלף, ושלוש מאות. {ס}

26 בני זבולון, למשפחותם--לסרד משפחת הסרדי, לאילון משפחת האילוני; ליחלאל--משפחת, היחלאלי.

27 אלה משפחות הזבולוני, לפקודיהם--שישים אלף, וחמש מאות. {ס}

28 בני יוסף, למשפחותם--מנשה, ואפריים.

29 בני מנשה, למכיר משפחת המכירי, ומכיר, הוליד את-גלעד; לגלעד, משפחת הגלעדי.

30 אלה, בני גלעד--איעזר, משפחת האיעזרי; לחלק, משפחת החלקי.

31 ואשריאל--משפחת, האשריאלי; ושכם, משפחת השכמי.

32 ושמידע, משפחת השמידעי; וחפר, משפחת החפרי.

33 וצלופחד בן-חפר, לא-היו לו בנים--כי אם-בנות: ושם, בנות צלופחד--מחלה ונועה, חוגלה מלכה ותרצה.

34 אלה, משפחות מנשה; ופקודיהם, שניים וחמישים אלף ושבע מאות. {ס}

35 אלה בני-אפריים, למשפחותם--לשותלח משפחת השותלחי, לבכר משפחת הבכרי; לתחן, משפחת התחני.

36 ואלה, בני שותלח--לעירן, משפחת העירני.

37 אלה משפחות בני-אפריים לפקודיהם, שניים ושלושים אלף וחמש מאות; אלה בני-יוסף, למשפחותם. {ס}

38 בני בנימין, למשפחותם--לבלע משפחת הבלעי, לאשבל משפחת האשבלי; לאחירם, משפחת האחירמי.

39 לשפופם, משפחת השופמי; לחופם, משפחת החופמי.

40 ויהיו בני-בלע, ארד ונעמן--משפחת, הארדי, לנעמן, משפחת הנעמי.

41 אלה בני-בנימין, למשפחותם; ופקודיהם, חמישה וארבעים אלף ושש מאות. {ס}

42 אלה בני-דן, למשפחותם--לשוחם, משפחת השוחמי; אלה משפחות דן, למשפחותם.

43 כל-משפחות השוחמי, לפקודיהם--ארבעה ושישים אלף, וארבע מאות. {ס}

44 בני אשר, למשפחותם--לימנה משפחת הימנה, לישווי משפחת הישווי; לבריעה, משפחת הבריעי.

45 לבני בריעה--לחבר, משפחת החברי; למלכיאל--משפחת, המלכיאלי.

46 ושם בת-אשר, שרח.

47 אלה משפחות בני-אשר, לפקודיהם--שלושה וחמישים אלף, וארבע מאות. {ס}

48 בני נפתלי, למשפחותם--ליחצאל, משפחת היחצאלי; לגוני, משפחת הגוני.

49 ליצר, משפחת היצרי; לשילם, משפחת השילמי.

50 אלה משפחות נפתלי, למשפחותם; ופקודיהם, חמישה וארבעים אלף וארבע מאות.

51 אלה, פקודי בני ישראל--שש-מאות אלף, ואלף; שבע מאות, ושלושים. {פ}

52 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

53 לאלה, תיחלק הארץ בנחלה--במספר שמות.

54 לרב, תרבה נחלתו, ולמעט, תמעיט נחלתו: איש לפי פקודיו, יותן נחלתו.

55 אך-בגורל, ייחלק את-הארץ: לשמות מטות-אבותם, ינחלו.

56 על-פי, הגורל, תיחלק, נחלתו--בין רב, למעט. {ס}

57 ואלה פקודי הלוי, למשפחותם--לגרשון משפחת הגרשוני, לקהת משפחת הקהתי; למררי, משפחת המררי.

58 אלה משפחות לוי, משפחת הלבני משפחת החברוני משפחת המחלי משפחת המושי, משפחת, הקורחי; וקהת, הוליד את-עמרם.

59 ושם אשת עמרם, יוכבד בת-לוי, אשר ילדה אותה ללוי, במצריים; ותלד לעמרם, את-אהרון ואת-משה, ואת, מרים אחותם.

60 וייוולד לאהרון, את-נדב ואת-אביהוא, את-אלעזר, ואת-איתמר.

61 וימת נדב, ואביהוא, בהקריבם אש-זרה, לפני יהוה.

62 ויהיו פקודיהם, שלושה ועשרים אלף--כל-זכר, מבן-חודש ומעלה: כי לא הותפקדו, בתוך בני ישראל, כי לא-ניתן להם נחלה, בתוך בני ישראל.

63 אלה פקודי משה, ואלעזר הכוהן--אשר פקדו את-בני ישראל, בערבות מואב, על, ירדן ירחו.

64 ובאלה, לא-היה איש, מפקודי משה, ואהרון הכוהן--אשר פקדו את-בני ישראל, במדבר סיניי.

65 כי-אמר יהוה להם, מות ימותו במדבר; ולא-נותר מהם, איש--כי אם-כלב בן-יפונה, ויהושוע בן-נון. {ס}

פַּרשָׁנוּת

במדבר כ"ו, ה' מורה למשה לערוך מפקד אוכלוסין של בני ישראל. מפקד זה אמור להיערך על מנת לקבוע את מספר הגברים בגיל הצבא המסוגלים להילחם בקרב. ה' גם מורה למשה לחלק את הארץ בין שבטי ישראל לפי מספר האנשים בכל שבט. זהו רגע משמעותי בתולדות בני ישראל, שכן הוא מציין את תחילתו של תהליך חלוקת הארץ המובטחת בין השבטים. הפרק מתחיל ברשימה של צאצאיו של יעקב, אבי שנים עשר שבטי ישראל. רשימה זו חשובה משום שהיא משמשת כתזכורת להבטחת ה' לאברהם שצאצאיו יהיו רבים כמו הכוכבים בשמים. הוא גם משמש כתזכורת לנאמנותו של ה' לעמו, שכן הוא קיים את הבטחתו לאברהם והגדיל את בני ישראל. לאחר מכן, הפרק ממשיך ומתאר את תהליך עריכת המפקד. ה' מורה למשה לספור את אנשי הצבא מכל שבט, ולחלק את הארץ בין השבטים לפי מספר האנשים בכל שבט. זהו רגע משמעותי בתולדות בני ישראל, שכן הוא מציין את תחילתו של תהליך חלוקת הארץ המובטחת בין השבטים. לבסוף, הפרק מסתיים בתזכורת לנאמנותו של ה' לעמו. ה' מבטיח שהוא לא ינטוש את בני ישראל, ושהוא יהיה איתם כשהם משתלטים על הארץ המובטחת. זוהי תזכורת רבת עוצמה לנאמנותו של האדון ולמחויבותו לעמו. לסיכום, מספר 26 הוא פרק חשוב בהיסטוריה של