Numbers 31 AI images - The War with the Midianites | BiblePics

Numbers 31

God commands the Israelites to destroy the Midianites and Moses is angry with the officers for sparing the women.

image of Numbers 31

54
פסוקים
5
min


The War with the Midianites

1 וידבר יהוה, אל-משה לאמור. 
2 נקום, נקמת בני ישראל, מאת, המדיינים; אחר, תיאסף אל-עמיך. 
3 וידבר משה אל-העם לאמור, היחלצו מאיתכם אנשים לצבא; ויהיו, על-מדיין, לתת נקמת-יהוה, במדיין. 
4 אלף, למטה, אלף, למטה--לכול מטות ישראל, תשלחו לצבא. 
5 ויימסרו מאלפי ישראל, אלף למטה--שנים-עשר אלף, חלוצי צבא. 
6 וישלח אותם משה אלף למטה, לצבא:  אותם ואת-פינחס בן-אלעזר הכוהן, לצבא, וכלי הקודש וחצוצרות התרועה, בידו. 
7 ויצבאו, על-מדיין, כאשר ציווה יהוה, את-משה; ויהרגו, כל-זכר. 
8 ואת-מלכי מדיין הרגו על-חלליהם, את-אווי ואת-רקם ואת-צור ואת-חור ואת-רבע--חמשת, מלכי מדיין; ואת בלעם בן-בעור, הרגו בחרב. 
9 וישבו בני-ישראל את-נשי מדיין, ואת-טפם; ואת כל-בהמתם ואת-כל-מקנהם ואת-כל-חילם, בזזו. 
10 ואת כל-עריהם במושבותם, ואת כל-טירותם--שרפו, באש. 
11 ויקחו, את-כל-השלל, ואת, כל-המלקוח--באדם, ובבהמה. 
12 ויביאו אל-משה ואל-אלעזר הכוהן ואל-עדת בני-ישראל, את-השבי ואת-המלקוח ואת-השלל--אל-המחנה:  אל-ערבות מואב, אשר על-ירדן ירחו.  {ס}
13 וייצאו משה ואלעזר הכוהן, וכל-נשיאי העדה--לקראתם:  אל-מחוץ, למחנה. 
14 ויקצוף משה, על פקודי החיל, שרי האלפים ושרי המאות, הבאים מצבא המלחמה. 
15 ויאמר אליהם, משה:  החייתם, כל-נקבה. 
16 הן הנה היו לבני ישראל, בדבר בלעם, למסור-מעל ביהוה, על-דבר-פעור; ותהי המגפה, בעדת יהוה. 
17 ועתה, הרגו כל-זכר בטף; וכל-אישה, יודעת איש למשכב זכר--הרוגו. 
18 וכול הטף בנשים, אשר לא-ידעו משכב זכר--החיו, לכם. 
19 ואתם, חנו מחוץ למחנה--שבעת ימים:  כול הורג נפש וכול נוגע בחלל, תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי--אתם, ושביכם. 
20 וכל-בגד וכל-כלי-עור וכל-מעשה עיזים, וכל-כלי-עץ--תתחטאו.  {ס}
21 ויאמר אלעזר הכוהן אל-אנשי הצבא, הבאים למלחמה:  זאת חוקת התורה, אשר-ציווה יהוה את-משה. 
22 אך את-הזהב, ואת-הכסף; את-הנחושת, את-הברזל, את-הבדיל, ואת-העופרת. 
23 כל-דבר אשר-יבוא באש, תעבירו באש וטהר--אך, במי נידה יתחטא; וכול אשר לא-יבוא באש, תעבירו במים. 
24 וכיבסתם בגדיכם ביום השביעי, וטהרתם; ואחר, תבואו אל-המחנה.  {ס}
25 ויאמר יהוה, אל-משה לאמור. 
26 שא, את ראש מלקוח השבי, באדם, ובבהמה--אתה ואלעזר הכוהן, וראשי אבות העדה. 
27 וחצית, את-המלקוח, בין תופשי המלחמה, היוצאים לצבא--ובין, כל-העדה. 
28 והרמות מכס ליהוה, מאת אנשי המלחמה היוצאים לצבא--אחד נפש, מחמש המאות:  מן-האדם, ומן-הבקר, ומן-החמורים, ומן-הצאן. 
29 ממחציתם, תיקחו; ונתת לאלעזר הכוהן, תרומת יהוה. 
30 וממחצית בני-ישראל תיקח אחד אחוז מן-החמישים, מן-האדם מן-הבקר מן-החמורים ומן-הצאן--מכל-הבהמה; ונתת אותם, ללויים, שומרי, משמרת משכן יהוה. 
31 ויעש משה, ואלעזר הכוהן, כאשר ציווה יהוה, את-משה. 
32 ויהי, המלקוח--יתר הבז, אשר בזזו עם הצבא:  צאן, שש-מאות אלף ושבעים אלף--וחמשת אלפים. 
33 ובקר, שניים ושבעים אלף. 
34 וחמורים, אחד ושישים אלף. 
35 ונפש אדם--מן-הנשים, אשר לא-ידעו משכב זכר:  כל-נפש, שניים ושלושים אלף. 
36 ותהי, המחצה--חלק, היוצאים בצבא:  מספר הצאן, שלוש-מאות אלף ושלושים אלף, ושבעת אלפים, וחמש מאות. 
37 ויהי המכס ליהוה, מן-הצאן--שש מאות, חמש ושבעים. 
38 והבקר--שישה ושלושים, אלף; ומכסם ליהוה, שניים ושבעים. 
39 וחמורים, שלושים אלף וחמש מאות; ומכסם ליהוה, אחד ושישים. 
40 ונפש אדם, שישה עשר אלף; ומכסם, ליהוה--שניים ושלושים, נפש. 
41 וייתן משה, את-מכס תרומת יהוה, לאלעזר, הכוהן--כאשר ציווה יהוה, את-משה. 
42 וממחצית, בני ישראל, אשר חצה משה, מן-האנשים הצובאים. 
43 ותהי מחצת העדה, מן-הצאן--שלוש-מאות אלף ושלושים אלף, שבעת אלפים וחמש מאות. 
44 ובקר, שישה ושלושים אלף. 
45 וחמורים, שלושים אלף וחמש מאות. 
46 ונפש אדם, שישה עשר אלף. 
47 וייקח משה ממחצית בני-ישראל, את-האחוז אחד מן-החמישים--מן-האדם, ומן-הבהמה; וייתן אותם ללויים, שומרי משמרת משכן יהוה, כאשר ציווה יהוה, את-משה. 
48 ויקרבו, אל-משה, הפקודים, אשר לאלפי הצבא--שרי האלפים, ושרי המאות. 
49 ויאמרו, אל-משה, עבדיך נשאו את-ראש אנשי המלחמה, אשר בידנו; ולא-נפקד ממנו, איש. 
50 ונקרב את-קרבן יהוה, איש אשר מצא כלי-זהב אצעדה וצמיד, טבעת, עגיל וכומז--לכפר על-נפשותינו, לפני יהוה. 
51 וייקח משה ואלעזר הכוהן, את-הזהב--מאיתם:  כול, כלי מעשה. 
52 ויהי כל-זהב התרומה, אשר הרימו ליהוה--שישה עשר אלף שבע-מאות וחמישים, שקל:  מאת שרי האלפים, ומאת שרי המאות. 
53 אנשי, הצבא, בזזו, איש לו. 
54 וייקח משה ואלעזר הכוהן, את-הזהב, מאת שרי האלפים, והמאות; ויביאו אותו אל-אוהל מועד, זיכרון לבני-ישראל לפני יהוה.  {פ}

פַּרשָׁנוּת

In Numbers 31, the Lord instructs Moses to take vengeance on the Midianites for their role in leading the Israelites astray. The Lord commands Moses to take a thousand men from each of the twelve tribes of Israel and to go to war against the Midianites. Moses follows the Lord's instructions and leads the Israelites in a successful battle against the Midianites. After the battle, Moses and the Israelites return with the spoils of war, including the women and children of the Midianites. The Lord then instructs Moses to divide the spoils of war among the Israelites. He commands that half of the spoils should be given to the warriors who fought in the battle, and the other half should be given to the rest of the Israelites. The Lord also commands that the women and children of the Midianites should be spared and taken as captives. The chapter ends with the Lord instructing Moses to purify the Israelites who had been in contact with the dead bodies of the Midianites. This was done to ensure that the Israelites would remain holy and not be contaminated by the pagan practices of the Midianites. Overall, this chapter of Numbers highlights the Lord's justice and mercy. He commands the Israelites to take vengeance on the Midianites for their role in leading the Israelites astray, but He also commands them to spare the women and children of the Midianites and to purify those who had been in contact with the dead bodies. This shows that the Lord is both just and merciful.

Download BiblePics Mobile App
Biblepics mobile app

צ'אט עם דמויות מקראיות

חפש הדרכה והיכנס בשער לחוכמת המקרא

לשוחח

שאלות נפוצות

בהנחה שקורא עם מהירות קריאה ממוצעת של 300 WPM קורא את הספר של Numbers, פרקים 31 זה ייקח בערך 5 דקות לסיום.

יש 54 פסוקים ב Numbers, פרקים 31.