מנשה

מנשה היה דמות מקראית שהיה בנם של המלך חזקיהו וחפציבה. הוא היה המלך השנים-עשר של יהודה ומלך 55 שנים, מה שהפך אותו למלך יהודה הכי ארוך. הוא ידוע בעיקר בעבודת האלילים שלו ובכך שהוביל את בני יהודה הרחק מעבודת האל. מנשה נולד בירושלים והיה בנם היחיד של חזקיהו וחפציבה. היו לו שתי אחיות, אביה ולורוחמה. הוא גדל בחצר מלכות ולימדו אותו דרכי ה'. הוא גם לימד את דרכי האלים והאלות הפגאניות. מנשה נודע בעבודת האלילים שלו ובכך שהוביל את בני יהודה הרחק מעבודת ה'. הוא בנה מזבחות לאלים והאלות הפגאניים ואף הקריב את בנו שלו באש. הוא גם עסק בגילוי עתידות וכשפים. הוא היה כל כך רשע שאלוהים שלח את ישעיהו הנביא להזהיר אותו מפני רשעתו. בסופו של דבר נלקח מנשה בשבי על ידי האשורים ונלקח לבבל. בעודו בשבי, הוא התחרט על חטאיו והתפלל לאלוהים לבקש סליחה. אלוהים שמע את תפילתו והחזיר אותו לכס יהודה. מנשה ידוע בעיקר בעבודת האלילים שלו ובכך שהוביל את בני יהודה הרחק מעבודת ה'. הוא נזכר גם על חזרתו בתשובה ועל החזרתו לכס יהודה.

מנשה הוזכר 147 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 41, פָּסוּק 51.

השריון של אלוהים מנשה הוא אסנת.

מותו של משה מנשה הוא .