במדבר 4

פַּרשָׁנוּת

בפרק דברים פרק ד, מורה את משה על התיעוד של הלויים, שהם צאצאי לוי, הבן השלישי של יעקב. הלויים צריכים להיות ספורים מגיל שלושים עד חמישים, ועליהם להחלק לארבעה מחלקות: גרשון, קהת, מררי, ומשה. כל מחלקה צריכה להיות אחראית על טיפול במשכן ובכל כליו. הגרשונים אחראים על הוילונות, המכסים, והמסיכות של המשכן, כמו גם על החבלים וכל הציוד המשמש בעבודתו. הקהתים אחראים על הארון, השולחן, מנורת המקדש, המזבחות, כלי המקדש, וכל הכלים המשמשים בעבודתו. המררים אחראים על המסגרות של המשכן, מוטותיו, עמודיו ואדניו, כמו גם כל הציוד המשמש בעבודתו. הפרק נסגר בתזכורת שהלויים צריכים להיות פטורים מספירת שאר השבטים, מפני שהם מיועדים לשירות המשכן. הפרק הזה מהווה תזכורת לחשיבותם של הלויים ולתפקידם בשירות המשכן. גם הוא מהווה תזכורת לחשיבותם של המשכן וכליו, ולצורך שהלויים יטפלו בהם.