מי הי/תה יהושע בתנך

יְהוֹשֻׁעַ היה מנהיג במקרא העברי, והיורש של משה כמנהיג הישראלים. הוא מוכר בעיקר בשל ניהולו של הישראלים לארץ המובטחת ולתפקידו בכיבוש כנען. יְהוֹשֻׁעַ נולד במצרים והיה אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה לרגל את ארץ כנען. הוא גם היה אחד משני המרגלים שחזרו עם דו"ח חיובי ועודף לישראל להיכנס לארץ. לאחר מותו של משה, בחר האל ביְהוֹשֻׁעַ לנהוג את הישראלים לתוך ארץ ההבטחה ונתן לו את המשימה לכבש את ערי כנען השונותות. בנהיגתו של יְהוֹשֻׁעַ, הישראלים הצליחו לכבוש את ערי יריחו, עי ועוד רבות. גם הוביל יְהוֹשֻׁעַ את הישראלים בחלוקת הארץ בין שנים-עשר שבטים, תהליך שתואר בספר יהושע בתנ"ך. לאחר קריירה ארוכה ומוצלחת כמנהיג וכלוחם, יְהוֹשֻׁעַ מת בגיל 110. הוא נזכר כעבד נאמן של האל ששיחזר תפקיד מרכזי בהקמתה של לאומו ישראל בארץ ההבטחה.

יהושע הוזכר 197 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Exodus, פרקים 17, פסוק 9.