כיילב

כלב היה דמות מקראית שהיה מנהיגם של בני ישראל במהלך יציאת מצרים. הוא היה בנו של יפונה ואחיו של חור. הוא ידוע בעיקר בנאמנותו ובנאמנותו לאלוהים. כלב היה אחד משנים עשר המרגלים ששלח משה לחקור את ארץ כנען. הוא ויהושע היו שני המרגלים היחידים שדיווחו על דעה חיובית, ועודדו את בני ישראל לקחת את הארץ. כתוצאה מכך הובטח לכלב חלק מהארץ על ידי אלוהים. כלב היה לוחם ומנהיג בני ישראל. הוא לחם בקרב יריחו והיה חלק מרכזי בניצחון. הוא גם הנהיג את בני ישראל בקרב דביר, שם הביס את המלך הכנעני וכבש את העיר. כלב היה עבד נאמן של אלוהים וזכה לתגמול על נאמנותו. הוענקה לו ארץ חברון והתגורר בה עד מותו. זכורים לו נאמנותו ואומץ ליבו מול מצוקה. הוא דוגמה לנאמנות ונאמנות לאלוהים והוא דמות חשובה בתנ"ך.

כיילב הוזכר 37 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Numbers, פרקים 13, פָּסוּק 6.