יחזקאל, 38

Name: יחזקאל
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

ביחזקאל 38, אלוהים מספר לנביא על פלישה עתידית לישראל על ידי קואליציה של עמים בראשות גוג מארץ מגוג. הצבא מתואר כעדה עצומה, שבא לבזוז את הארץ ולקחת את עושרה של ישראל. עם זאת, אלוהים מבטיח להתערב ולהביס את צבאו של גוג, ומראה את כוחו הן לישראל והן לאומות.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

2 בן-אדם, שים פניך אל-גוג ארץ המגוג--נשיא, ראש משך ותובל; והינבא, עליו.

3 ואמרת, כה אמר אדוניי יהוה: הנני אליך, גוג--נשיא, ראש משך ותובל.

4 ושובבתיך, ונתתי חחים בלחייך; והוצאתי אותך ואת-כל-חילך סוסים ופרשים, לבושי מכלול כולם--קהל רב צינה ומגן, תופשי חרבות כולם.

5 פרס כוש ופוט, איתם; כולם, מגן וכובע.

6 גומר, וכל-אגפיה--בית תוגרמה, ירכתי צפון ואת-כל-אגפיו; עמים רבים, איתך.

7 היכון, והכן לך--אתה, וכל-קהלך הנקהלים עליך; והיית להם, למשמר.

8 מימים רבים, תיפקד--באחרית השנים תבוא אל-ארץ משובבת מחרב מקובצת מעמים רבים, על הרי ישראל אשר-היו לחורבה תמיד; והיא מעמים הוצאה, וישבו לבטח כולם.

9 ועלית כשואה תבוא, כענן לכסות הארץ תהיה--אתה, וכל-אגפיך, ועמים רבים, אותך. {ס}

10 כה אמר, אדוניי יהוה: והיה ביום ההוא, יעלו דברים על-לבבך, וחשבת, מחשבת רעה.

11 ואמרת, אעלה על-ארץ פרזות--אבוא השוקטים, יושבי לבטח; כולם, יושבים באין חומה, ובריח ודלתיים, אין להם.

12 לשלול שלל, ולבוז בז--להשיב ידך על-חורבות נושבות, ואל-עם מאוסף מגויים, עושה מקנה וקניין, יושבי על-טבור הארץ.

13 שבא ודדן וסוחרי תרשיש וכל-כפיריה, יאמרו לך, הלשלול שלל אתה בא, הלבוז בז הקהלת קהלך--לשאת כסף וזהב, לקחת מקנה וקניין, לשלול, שלל גדול. {ס}

14 לכן, הינבא בן-אדם, ואמרת לגוג, כה אמר אדוניי יהוה: הלוא ביום ההוא, בשבת עמי ישראל לבטח--תדע.

15 ובאת ממקומך, מירכתי צפון--אתה, ועמים רבים איתך: רוכבי סוסים כולם, קהל גדול וחיל רב.

16 ועלית על-עמי ישראל, כענן לכסות הארץ; באחרית הימים תהיה, והביאותיך על-ארצי, למען דעת הגויים אותי בהיקדשי בך לעיניהם, גוג. {ס}

17 כה-אמר אדוניי יהוה, האתה-הוא אשר-דיברתי בימים קדמונים ביד עבדיי נביאי ישראל, הניבאים בימים ההם, שנים--להביא אותך, עליהם. {ס}

18 והיה ביום ההוא, ביום בוא גוג על-אדמת ישראל--נאום, אדוניי יהוה: תעלה חמתי, באפי.

19 ובקנאתי באש-עברתי, דיברתי: אם-לא ביום ההוא, יהיה רעש גדול, על, אדמת ישראל.

20 ורעשו מפניי דגי הים ועוף השמיים וחית השדה, וכל-הרמש הרומש על-האדמה, וכול האדם, אשר על-פני האדמה; ונהרסו ההרים, ונפלו המדרגות, וכל-חומה, לארץ תיפול.

21 וקראתי עליו לכל-הריי חרב, נאום אדוניי יהוה: חרב איש, באחיו תהיה.

22 ונשפטתי איתו, בדבר ובדם; וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגופרית, אמטיר עליו ועל-אגפיו, ועל-עמים רבים, אשר איתו.

23 והתגדלתי, והתקדשתי, ונודעתי, לעיני גויים רבים; וידעו, כי-אני יהוה. {ס}

פַּרשָׁנוּת

פרק זה הוא תזכורת לכך שאלוהים שולט בכל אירועי העולם, אפילו אלה שנראים מאיימים על עמו. הדימוי של צבא פולש חזק יכול להיות מפחיד, אבל אלוהים מבטיח ליחזקאל שהוא יגן על עמו. זהו מסר של תקווה לכל המאמינים, שאנו יכולים לבטוח בריבונותו ובכוחו של אלוהים, אפילו מול התנגדות מוחצת לכאורה. תבוסתם של גוג ומגוג משמשת גם כסימן מבשר לתבוסה האולטימטיבית של הרוע ולניצחון מלכות האל.