יחזקאל, 18

Name: יחזקאל
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

ביחזקאל פרק י"ח מדגיש הנביא את חשיבות האחריות האישית למעשיו. הוא מפריך את התפיסה שילדים יורשים את אשמתם או צדקתם של הוריהם ומדגיש שכל אדם אחראי על הבחירות שלו, הן הטובות והן הרעות. אלוהים חפץ שהרשעים יחזרו מדרכיהם ויחיו, ושהצדיקים לא יהיו שאננים בציותם.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

2 מה-לכם, אתם מושלים את-המשל הזה, על-אדמת ישראל, לאמור: אבות יאכלו בוסר, ושיני הבנים תקהינה.

3 חי-אני, נאום אדוניי יהוה: אם-יהיה לכם עוד, משול המשל הזה--בישראל.

4 הן כל-הנפשות לי הנה, כנפש האב וכנפש הבן לי-הנה: הנפש החוטאת, היא תמות.

5 ואיש, כי-יהיה צדיק; ועשה משפט, וצדקה.

6 אל-ההרים, לא אכל, ועיניו לא נשא, אל-גילולי בית ישראל; ואת-אשת ריעהו לא טימא, ואל-אישה נידה לא יקרב.

7 ואיש, לא יונה--חבולתו חוב ישיב, גזילה לא יגזול; לחמו לרעב ייתן, ועירום יכסה-בגד.

8 בנשך לא-ייתן, ותרבית לא ייקח--מעוול, ישיב ידו; משפט אמת יעשה, בין איש לאיש.

9 בחוקותיי יהלך ומשפטיי שמר, לעשות אמת: צדיק הוא חיה יחיה, נאום אדוניי יהוה.

10 והוליד בן-פריץ, שופך דם; ועשה אח, מאחד מאלה.

11 והוא, את-כל-אלה לא עשה--כי גם אל-ההרים אכל, ואת-אשת ריעהו טימא.

12 עני ואביון, הונה--גזילות גזל, חבול לא ישיב; ואל-הגילולים נשא עיניו, תועבה עשה.

13 בנשך נתן ותרבית לקח, וחי: לא יחיה, את כל-התועבות האלה עשה--מות יומת, דמיו בו יהיה.

14 והנה, הוליד בן, וירא, את-כל-חטאות אביו אשר עשה; ויראה, ולא יעשה כהן.

15 על-ההרים, לא אכל, ועיניו לא נשא, אל-גילולי בית ישראל; את-אשת ריעהו, לא טימא.

16 ואיש, לא הונה--חבול לא חבל, וגזילה לא גזל; לחמו לרעב נתן, ועירום כיסה-בגד.

17 מעני השיב ידו, נשך ותרבית לא לקח--משפטיי עשה, בחוקותיי הלך: הוא, לא ימות בעוון אביו--חיה יחיה.

18 אביו כי-עשק עושק, גזל גזל אח, ואשר לא-טוב עשה, בתוך עמיו; והנה-מת, בעוונו.

19 ואמרתם, מדוע לא-נשא הבן בעוון האב; והבן משפט וצדקה עשה, את כל-חוקותיי שמר ויעשה אותם--חיה יחיה.

20 הנפש החוטאת, היא תמות: בן לא-יישא בעוון האב, ואב לא יישא בעוון הבן--צדקת הצדיק עליו תהיה, ורשעת הרשע עליו תהיה. {ס}

21 והרשע, כי ישוב מכל-חטאותיו אשר עשה, ושמר את-כל-חוקותיי, ועשה משפט וצדקה--חיה יחיה, לא ימות.

22 כל-פשעיו אשר עשה, לא ייזכרו לו: בצדקתו אשר-עשה, יחיה.

23 החפוץ אחפוץ מות רשע, נאום אדוניי יהוה: הלוא בשובו מדרכיו, וחיה. {ס}

24 ובשוב צדיק מצדקתו, ועשה עוול, ככול התועבות אשר-עשה הרשע יעשה, וחי--כל-צדקותיו אשר-עשה לא תיזכרנה, במעלו אשר-מעל ובחטאתו אשר-חטא בם ימות.

25 ואמרתם, לא ייתכן דרך אדוניי: שמעו-נא, בית ישראל, הדרכי לא ייתכן, הלוא דרכיכם לא ייתכנו.

26 בשוב-צדיק מצדקתו ועשה עוול, ומת עליהם: בעוולו אשר-עשה, ימות. {ס}

27 ובשוב רשע, מרשעתו אשר עשה, ויעש משפט, וצדקה--הוא, את-נפשו יחייה.

28 ויראה וישב, מכל-פשעיו אשר עשה--חיה יחיה, לא ימות.

29 ואמרו בית ישראל, לא ייתכן דרך אדוניי: הדרכיי לא ייתכנו, בית ישראל--הלוא דרכיכם, לא ייתכן.

30 לכן איש כדרכיו אשפוט אתכם, בית ישראל--נאום, אדוניי יהוה: שובו והשיבו מכל-פשעיכם, ולא-יהיה לכם למכשול עוון.

31 השליכו מעליכם, את-כל-פשעיכם אשר פשעתם בם, ועשו לכם לב חדש, ורוח חדשה; ולמה תמותו, בית ישראל.

32 כי לא אחפוץ במות המת, נאום אדוניי יהוה: והשיבו, וחיו. {פ}

פַּרשָׁנוּת

המסר של יחזקאל הוא תזכורת עוצמתית לחשיבות האחריות האישית ולפוטנציאל לשינוי. אנו חיים בחברה שבה חילופי האשמות הם דבר נפוץ ואנשים מנסים לעתים קרובות להסיט אחריות כלפי אחרים. יחזקאל דוחה את הלך הרוח הזה ומדגיש שכל אדם חייב לקחת בעלות על מעשיו. יתר על כן, הוא מדגיש כי אף פעם לא מאוחר מדי לפנות מהרשע ולרדוף אחר צדקה. בסופו של דבר, פרק זה משמש קריאה לפעולה עבור כל אחד מאיתנו לבחון את חייו שלו ולקחת אחריות על הבחירות שלנו.