יחזקאל 22

Name: יחזקאל
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

יחזקאל כ"ב מתאר את מצבה החוטא של ירושלים ואת הדין שיביא ה' על העיר כתוצאה מכך. הפרק מדגיש צורות שונות של רשע, לרבות דיכוי, עבודת אלילים ואי-מוסריות מינית, ומתאר חברה שפנתה מאלוהים וכלפי הרוע. בסופו של דבר, הפרק מדגיש את חומרת החטא ואת חשיבות החזרה בתשובה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

2 ואתה בן-אדם, התשפוט התשפוט את-עיר הדמים; והודעתה, את כל-תועבותיה.

3 ואמרת, כה אמר אדוניי יהוה, עיר שופכת דם בתוכה, לבוא עיתה; ועשתה גילולים עליה, לטומאה.

4 בדמך אשר-שפכת אשמת, ובגילולייך אשר-עשית טמאת, ותקריבי ימייך, ותבוא עד-שנותייך; על-כן, נתתיך חרפה לגויים, וקלסה, לכל-הארצות.

5 הקרובות והרחוקות ממך, יתקלסו-בך--טמאת השם, רבת המהומה.

6 הנה נשיאי ישראל, איש לזרועו היו בך, למען, שפוך-דם.

7 אב ואם הקלו בך, לגר עשו בעושק בתוכך; יתום ואלמנה, הונו בך.

8 קודשיי, בזית; ואת-שבתותיי, חיללת.

9 אנשי רכיל היו בך, למען שפוך-דם; ואל-ההרים אכלו בך, זימה עשו בתוכך.

10 ערוות-אב, גילה-בך; טמאת הנידה, עינו-בך.

11 ואיש את-אשת ריעהו, עשה תועבה, ואיש את-כלתו, טימא בזימה; ואיש את-אחותו בת-אביו, עינה-בך.

12 שוחד לקחו-בך, למען שפוך-דם; נשך ותרבית לקחת, ותבצעי ריעייך בעושק, ואותי שכחת, נאום אדוניי יהוה.

13 והנה הכיתי כפי, אל-בצעך אשר עשית; ועל-דמך, אשר היו בתוכך.

14 היעמוד ליבך, אם-תחזקנה ידייך, לימים, אשר אני עושה אותך; אני יהוה, דיברתי ועשיתי.

15 והפיצותי אותך בגויים, וזיריתיך בארצות; והתימותי טומאתך, ממך.

16 וניחלת בך, לעיני גויים; וידעת, כי-אני יהוה. {פ}

17 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

18 בן-אדם, היו-לי בית-ישראל לסיג: כולם נחושת ובדיל וברזל ועופרת, בתוך כור--סיגים כסף, היו. {ס}

19 לכן, כה אמר אדוניי יהוה, יען היות כולכם, לסיגים; לכן הנני קובץ אתכם, אל-תוך ירושלים.

20 קבוצת כסף ונחושת וברזל ועופרת ובדיל, אל-תוך כור, לפחת-עליו אש, להנתיך; כן אקבוץ באפי ובחמתי, והנחתי והתכתי אתכם.

21 וכינסתי אתכם, ונפחתי עליכם באש עברתי; וניתכתם, בתוכה.

22 כהיתוך כסף בתוך כור, כן תותכו בתוכה; וידעתם כי-אני יהוה, שפכתי חמתי עליכם. {פ}

23 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

24 בן-אדם--אמור-לה, את ארץ לא מטוהרה היא: לא גושמה, ביום זעם.

25 קשר נביאיה בתוכה, כארי שואג טורף טרף; נפש אכלו, חוסן ויקר ייקחו--אלמנותיה, הרבו בתוכה.

26 כוהניה חמסו תורתי, ויחללו קודשיי--בין-קודש לחול לא הבדילו, ובין-הטמא לטהור לא הודיעו; ומשבתותיי העלימו עיניהם, ואיחל בתוכם.

27 שריה בקרבה, כזאבים טורפי טרף--לשפוך-דם לאבד נפשות, למען בצוע בצע.

28 ונביאיה, טחו להם תפל--חוזים שוא, וקוסמים להם כזב; אומרים, כה אמר אדוניי יהוה, ויהוה, לא דיבר.

29 עם הארץ עשקו עושק, וגזלו גזל; ועני ואביון הונו, ואת-הגר עשקו בלא משפט.

30 ואבקש מהם איש גודר-גדר ועומד בפרץ לפניי, בעד הארץ--לבלתי שחתה; ולא, מצאתי.

31 ואשפוך עליהם זעמי, באש עברתי כיליתים; דרכם בראשם נתתי, נאום אדוניי יהוה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

יחזקאל כ"ב הוא תזכורת רבת עוצמה להשלכות החטא ולחשיבות השמירה על נאמנות לאלוהים. הוא מציג תמונה חיה של חברה שאיבדה את דרכה, שבה השחיתות והניצול משתוללים ושבה מתעלמים מהפגיעים. במקביל, הפרק חושף גם את לב ה', המשתוקק לעמו לחזור אליו ולבקש את רחמיו. המסר של יחזקאל כ"ב הוא קריאה לתשובה ולהתחדשות, הדוחק בנו לבחון את חיינו ולוודא שאנו חיים בהתאם לרצון ה'.