שיבא

מלכת שבא, הידועה גם בשם מלכת שבא, הייתה דמות מקראית המוזכרת גם בברית הישנה וגם בקוראן. לפי הדיווח המקראי, היא הייתה מלכה עשירה וחזקה ששלטה על ממלכה בדרום ערב. מלכת שבא מפורסמת בביקורה אצל שלמה המלך בירושלים, שם ניסתה אותו בשאלות קשות והתרשמה מחוכמתו ומעושרו. לפי התיאור המקראי, היא התרשמה משלמה כל כך שהיא נתנה לו מתנה של זהב, תבלינים ואבנים יקרות. המיקום המדויק של ממלכתה של מלכת שבא לא מצוין, אך מאמינים כי היא ממוקמת בתימן של ימינו. מסורות מסוימות גם רומזות שהיא הייתה אתיופית. מלכת שבא זכורה כסמל לחוכמה ועושר, וביקורה אצל שלמה המלך נתפס לעתים קרובות כדוגמה לא מצוין בתנ"ך כיצד מתה מלכת שבא או גילה בזמן מותה.

שיבא הוזכר 42 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 10, פָּסוּק 7.