יחזקאל, 46

Name: יחזקאל
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

יחזקאל קיבל חזון על בית המקדש החדש שייבנה בירושלים, ובפרק 46 הוא מתאר את תקנות הפולחן שיתקיים בו. הפרק מפרט את השער דרכו היה הנסיך נכנס ויוצא בזמנים שונים של פולחן ומנחות לה', המנחות שיוגשו לאלוהים בימים שונים, וההסדר שיהיה לנסיך אזור מיוחד להקרבתו. .

פסוקים

●

min

Bible version

1 כה-אמר, אדוניי יהוה, שער החצר הפנימית הפונה קדים, יהיה סגור ששת ימי המעשה; וביום השבת ייפתח, וביום החודש ייפתח.

2 ובא הנשיא דרך אולם השער מחוץ, ועמד על-מזוזת השער, ועשו הכוהנים את-עולתו ואת-שלמיו, והשתחווה על-מפתן השער ויצא; והשער לא-ייסגר, עד-הערב.

3 והשתחוו עם-הארץ, פתח השער ההוא, בשבתות, ובחודשים--לפני, יהוה.

4 והעולה, אשר-יקרב הנשיא ליהוה: ביום השבת, שישה כבשים תמימים--ואיל תמים.

5 ומנחה איפה לאיל, ולכבשים מנחה מתת ידו; ושמן, הין לאיפה. {ס}

6 וביום החודש, פר בן-בקר תמימים; וששת כבשים ואיל, תמימים יהיו.

7 ואיפה לפר ואיפה לאיל, יעשה מנחה, ולכבשים, כאשר תשיג ידו; ושמן, הין לאיפה.

8 ובבוא, הנשיא--דרך אולם השער יבוא, ובדרכו ייצא.

9 ובבוא עם-הארץ לפני יהוה, במועדים, הבא דרך-שער צפון להשתחוות ייצא דרך-שער נגב, והבא דרך-שער נגב ייצא דרך-שער צפונה: לא ישוב, דרך השער אשר-בא בו--כי נכחו, ייצא.

10 והנשיא--בתוכם בבואם יבוא, ובצאתם ייצאו.

11 ובחגים ובמועדים, תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל, ולכבשים, מתת ידו; ושמן, הין לאיפה. {פ}

12 וכי-יעשה הנשיא נדבה עולה או-שלמים, נדבה ליהוה, ופתח לו את-השער הפונה קדים, ועשה את-עולתו ואת-שלמיו כאשר יעשה ביום השבת; ויצא וסגר את-השער, אחרי צאתו.

13 וכבש בן-שנתו תמים, תעשה עולה ליום--ליהוה: בבוקר בבוקר, תעשה אותו.

14 ומנחה תעשה עליו בבוקר בבוקר, שישית האיפה, ושמן שלישית ההין, לרוס את-הסולת: מנחה, ליהוה--חוקות עולם, תמיד.

15 יעשו את-הכבש ואת-המנחה ואת-השמן, בבוקר בבוקר: עולת, תמיד. {ס}

16 כה-אמר אדוניי יהוה, כי-ייתן הנשיא מתנה לאיש מבניו--נחלתו היא, לבניו תהיה: אחוזתם היא, בנחלה. {ס}

17 וכי-ייתן מתנה מנחלתו, לאחד מעבדיו--והייתה לו עד-שנת הדרור, ושבת לנשיא; אך, נחלתו--בניו, להם תהיה.

18 ולא-ייקח הנשיא מנחלת העם, להונותם מאחוזתם--מאחוזתו, ינחיל את-בניו: למען אשר לא-יפוצו עמי, איש מאחוזתו.

19 ויביאני במבוא, אשר על-כתף השער, אל-הלשכות הקודש אל-הכוהנים, הפונות צפונה; והנה-שם מקום, בירכתיים ימה.

20 ויאמר אליי--זה המקום אשר יבשלו-שם הכוהנים, את-האשם ואת-החטאת: אשר יאפו את-המנחה, לבלתי הוציא אל-החצר החיצונה לקדש את-העם.

21 ויוציאני, אל-החצר החיצונה, ויעבירני, אל-ארבעת מקצועי החצר; והנה חצר במקצוע החצר, חצר במקצוע החצר.

22 בארבעת מקצועות החצר, חצרות קטורות--ארבעים אורך, ושלושים רוחב: מידה אחת, לארבעתם מהוקצעות.

23 וטור סביב בהם סביב, לארבעתם; ומבשלות עשוי, מתחת הטירות סביב.

24 ויאמר, אליי: אלה בית המבשלים, אשר יבשלו-שם משרתי הבית את-זבח העם.

פַּרשָׁנוּת

פרק זה מדגיש את הצורך בסידור ויראת כבוד בפולחן. זה גם מגלה שהפולחן והקרבה צריכים להיעשות באופן קבוע, בהתאם להנחיות ספציפיות. הנסיך, שהיה אמור להיות השליט, היה אמור להשתתף גם בפולחן, בדיוק כמו כל אדם אחר. פרק זה מספק גם הצצה לביאתו של ישוע המשיח, שהוא נסיך השלום, וההתגשמות האולטימטיבית של נבואות אלו. זוהי תזכורת לנו שאלוהים רוצה שהפולחן שלנו ייעשה ברוח ובאמת, ושעלינו לגשת אליו ביראת כבוד הראויה.