יחזקאל, 17

Name: יחזקאל
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

ביחזקאל פרק י"ז, אלוהים משתמש במשל על שני נשרים וגפן כדי לשפוט ולהוקיע את הנהגת יהודה על חוסר האמונה ואי-ציותם. הנשר הראשון מייצג את נבוכדנצר מבבל, שלוקח מיהודה ענף קטן ונוטע אותו בגינתו. הנשר השני מייצג את מצרים, המנסה להחיות את הגפן על ידי מתן הגנה, אך נכשל. בסופו של דבר, אלוהים מבטיח לקחת את העניינים לידיים ולהחזיר את ממלכת יהודה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

2 בן-אדם, חוד חידה ומשול משל, אל-בית, ישראל.

3 ואמרת כה-אמר אדוניי יהוה, הנשר הגדול גדול הכנפיים ארך האבר, מלא הנוצה, אשר-לו הרקמה--בא אל-הלבנון, וייקח את-צמרת הארז.

4 את ראש יניקותיו, קטף; ויביאהו אל-ארץ כנען, בעיר רוכלים שמו.

5 וייקח מזרע הארץ, וייתנהו בשדה-זרע; קח על-מים רבים, צפצפה שמו.

6 ויצמח ויהי לגפן סורחת שפלת קומה, לפנות דלייותיו אליו, ושורשיו, תחתיו יהיו; ותהי לגפן--ותעש בדים, ותשלח פארות.

7 ויהי נשר-אחד גדול, גדול כנפיים ורב-נוצה; והנה הגפן הזאת כפנה שורשיה עליו, ודלייותיו שילחה-לו, להשקות אותה, מערוגות מטעה.

8 אל-שדה טוב אל-מים רבים, היא שתולה--לעשות ענף ולשאת פרי, להיות לגפן אדרת.

9 אמור, כה אמר אדוניי יהוה--תצלח; הלוא את-שורשיה ינתק ואת-פרייה יקוסס ויבש, כל-טרפי צמחה תיבש, ולא-בזרוע גדולה ובעם-רב, למשאות אותה משורשיה.

10 והנה שתולה, התצלח; הלוא כגעת בה רוח הקדים, תיבש יבוש, על-ערוגות צמחה, תיבש. {פ}

11 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

12 אמור-נא לבית המרי, הלוא ידעתם מה-אלה; אמור, הנה-בא מלך-בבל ירושלים וייקח את-מלכה ואת-שריה, ויבא אותם אליו, בבלה.

13 וייקח מזרע המלוכה, ויכרות איתו ברית; ויבא אותו באלה, ואת-אילי הארץ לקח.

14 להיות ממלכה שפלה, לבלתי התנשא, לשמור את-בריתו, לעומדה.

15 וימרוד-בו, לשלוח מלאכיו מצריים, לתת-לו סוסים, ועם-רב; היצלח היימלט העושה אלה, והפר ברית ונמלט.

16 חי-אני, נאום אדוניי יהוה, אם-לא במקום המלך הממליך אותו, אשר בזה את-אלתו ואשר הפר את-בריתו--איתו בתוך-בבל, ימות.

17 ולא בחיל גדול ובקהל רב, יעשה אותו פרעה במלחמה, בשפוך סוללה, ובבנות דייק--להכרית, נפשות רבות.

18 ובזה אלה, להפר ברית; והנה נתן ידו וכל-אלה עשה, לא יימלט. {ס}

19 לכן כה-אמר אדוניי יהוה, חי-אני, אם-לא אלתי אשר בזה, ובריתי אשר הפיר--ונתתיו, בראשו.

20 ופרשתי עליו רשתי, ונתפש במצודתי; והביאותיהו בבלה, ונשפטתי איתו שם, מעלו, אשר מעל-בי.

21 ואת כל-מברחיו בכל-אגפיו בחרב ייפולו, והנשארים לכל-רוח ייפרשו; וידעתם, כי אני יהוה דיברתי. {פ}

22 כה אמר, אדוניי יהוה, ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה, ונתתי; מראש יונקותיו, רך אקטוף, ושתלתי אני, על הר-גבוה ותלול.

23 בהר מרום ישראל, אשתולנו, ונשא ענף ועשה פרי, והיה לארז אדיר; ושכנו תחתיו, כול ציפור כל-כנף--בצל דלייותיו, תשכונה.

24 וידעו כל-עצי השדה, כי אני יהוה השפלתי עץ גבוה הגבהתי עץ שפל, הובשתי עץ לח, והפרחתי עץ יבש: אני יהוה, דיברתי ועשיתי. {פ}

פַּרשָׁנוּת

המשל על שני נשרים וגפן הוא אלגוריה רבת עוצמה המדגימה את ריבונותו של אלוהים על כל העמים והממלכות. זה מראה שאפילו האימפריות האדירות ביותר נתונות בסופו של דבר לשיפוט ולשליטה של אלוהים. הפרק גם מדגיש את תפקידם של מנהיגים בעיצוב גורלן של אומות. כשם שמנהיגי יהודה היו אחראים לאי-ציותם, גם המנהיגים של היום חייבים לתת דין וחשבון על מעשיהם. לבסוף, הפרק מציע תקווה שאלוהים יקיים בסופו של דבר את הבטחותיו לעמו, לא משנה עד כמה נסיבותיהם קשות.