יחזקאל 11

Name: יחזקאל
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

ביחזקאל יא, אלוהים מגלה ליחזקאל שהזקנים הרשעים בירושלים ייענשו ויגלו, אבל שריד של אנשים נאמנים תוחזר לארץ. בזמן שכבוד ה' מסתלק מהעיר, יחזקאל רואה את נוכחותו של אלוהים עוברת להר הזיתים מחוץ לעיר, מה שמעיד על המשך נוכחותו עם עמו גם בזמן גלותם.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ותישא אותי רוח, ותבא אותי אל-שער בית-יהוה הקדמוני הפונה קדימה, והנה בפתח השער, עשרים וחמישה איש; ואראה בתוכם את-יאזניה בן-עזור, ואת-פלטיהו בן-בניהו--שרי העם. {פ}

2 ויאמר, אליי: בן-אדם--אלה האנשים החושבים אוון והיועצים עצת-רע, בעיר הזאת.

3 האומרים, לא בקרוב בנות בתים; היא הסיר, ואנחנו הבשר. {ס}

4 לכן, הינבא עליהם: הינבא, בן-אדם.

5 ותיפול עליי, רוח יהוה, ויאמר אליי אמור כה-אמר יהוה, כן אמרתם בית ישראל; ומעלות רוחכם, אני ידעתיה.

6 הרביתם חלליכם, בעיר הזאת; ומילאתם חוצותיה, חלל. {פ}

7 לכן, כה-אמר אדוניי יהוה, חלליכם אשר שמתם בתוכה, המה הבשר והיא הסיר; ואתכם, הוציא מתוכה.

8 חרב, יראתם; וחרב אביא עליכם, נאום אדוניי יהוה.

9 והוצאתי אתכם מתוכה, ונתתי אתכם ביד-זרים; ועשיתי בכם, שפטים.

10 בחרב תיפולו, על-גבול ישראל אשפוט אתכם; וידעתם, כי-אני יהוה.

11 היא, לא-תהיה לכם לסיר, ואתם תהיו בתוכה, לבשר; אל-גבול ישראל, אשפוט אתכם.

12 וידעתם, כי-אני יהוה, אשר בחוקיי לא הלכתם, ומשפטיי לא עשיתם; וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם, עשיתם.

13 ויהי, כהינבאי, ופלטיהו בן-בניה, מת; ואפול על-פניי ואזעק קול-גדול, ואומר אהה אדוניי יהוה--כלה אתה עושה, את שארית ישראל. {פ}

14 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

15 בן-אדם, אחיך אחיך אנשי גאלותך, וכל-בית ישראל, כולו: אשר אמרו להם יושבי ירושלים, רחקו מעל יהוה--לנו היא ניתנה הארץ, למורשה. {ס}

16 לכן אמור, כה-אמר אדוניי יהוה, כי הרחקתים בגויים, וכי הפיצותים בארצות; ואהי להם למקדש מעט, בארצות אשר-באו שם. {ס}

17 לכן אמור, כה-אמר אדוניי יהוה, וקיבצתי אתכם מן-העמים, ואספתי אתכם מן-הארצות אשר נפוצותם בהם; ונתתי לכם, את-אדמת ישראל.

18 ובאו-שמה; והסירו את-כל-שיקוציה, ואת-כל-תועבותיה--ממנה.

19 ונתתי להם לב אחד, ורוח חדשה אתן בקרבכם; והסירותי לב האבן, מבשרם, ונתתי להם, לב בשר.

20 למען בחוקותיי ילכו, ואת-משפטיי ישמרו ועשו אותם; והיו-לי לעם--ואני, אהיה להם לאלוהים.

21 ואל-לב שיקוציהם ותועבותיהם, ליבם הולך--דרכם בראשם נתתי, נאום אדוניי יהוה.

22 וישאו הכרובים את-כנפיהם, והאופנים לעומתם; וכבוד אלוהי-ישראל עליהם, מלמעלה.

23 ויעל כבוד יהוה, מעל תוך העיר; ויעמוד, על-ההר, אשר, מקדם לעיר.

24 ורוח נשאתני, ותביאני כשדימה אל-הגולה, במראה, ברוח אלוהים; ויעל, מעליי, המראה, אשר ראיתי.

25 ואדבר, אל-הגולה, את כל-דברי יהוה, אשר הראני. {פ}

פַּרשָׁנוּת

פרק זה מדגיש את ריבונותו וצדקתו של אלוהים, שכן הוא מעניש את מי שהתרחק ממנו תוך הגנה ומפרנס את שארית הנאמנה שלו. זה גם מראה את נאמנותו של אלוהים להבטחותיו, שכן הוא מבטיח שישראל משוחזרת תמשיך להיות מבורך ומוגן בנוכחותו. מסר זה של שיקום ותקווה עדיין רלוונטי למאמינים בימינו, שכן אנו בוטחים בנאמנותו של אלוהים ובהספקתו, גם בתקופות קשות של גלות וחוויות כמו גלות בחיים.