ישעיהו 37

Name: ישעיהו
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

בישעיהו פרק 37, המלך חזקיהו מקבל מכתב איום ממלך אשור, סנחריב, המזהיר אותו מפני תבוסתם המתקרבת. חזקיהו פונה לאלוהים בתפילה, מכיר בכוחו ומבקש את עזרתו. אלוהים שומע את תפילתו ושולח מסר דרך ישעיהו, מבטיח להגן על ירושלים ולהביס את האשורים. באותו לילה, מלאך ה' מכה את צבא אשור, וסנחריב נסוג.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי, כשמוע המלך חזקייהו, ויקרע, את-בגדיו; ויתכס בשק, ויבוא בית יהוה.

2 וישלח את-אליקים אשר-על-הבית ואת שבנא הסופר, ואת זקני הכוהנים, מתכסים, בשקים--אל-ישעיהו בן-אמוץ, הנביא.

3 ויאמרו אליו, כה אמר חזקייהו, יום-צרה ותוכחה ונאצה, היום הזה: כי באו בנים עד-משבר, וכוח אין ללידה.

4 אוליי ישמע יהוה אלוהיך את דברי רבשקה, אשר שלחו מלך-אשור אדוניו לחרף אלוהים חי, והוכיח בדברים, אשר שמע יהוה אלוהיך; ונשאת תפילה, בעד השארית הנמצאה.

5 ויבואו, עבדי המלך חזקייהו--אל-ישעיהו.

6 ויאמר אליהם ישעיהו, כה תאמרון אל-אדוניכם: כה אמר יהוה, אל-תירא מפני הדברים אשר שמעת, אשר גידפו נערי מלך-אשור, אותי.

7 הנני נותן בו רוח, ושמע שמועה ושב אל-ארצו; והפלתיו בחרב, בארצו.

8 וישב, רבשקה, וימצא את-מלך אשור, נלחם על-לבנה: כי שמע, כי נסע מלכיש.

9 וישמע, על-תרהקה מלך-כוש לאמור, יצא, להילחם איתך; וישמע וישלח מלאכים, אל-חזקייהו לאמור.

10 כה תאמרון, אל-חזקייהו מלך-יהודה לאמור, אל-ישיאך אלוהיך, אשר אתה בוטח בו לאמור: לא תינתן ירושלים, ביד מלך אשור.

11 הנה אתה שמעת, אשר עשו מלכי אשור לכל-הארצות--להחרימם; ואתה, תינצל.

12 ההצילו אותם אלוהי הגויים, אשר השחיתו אבותיי, את-גוזן, ואת-חרן; ורצף ובני-עדן, אשר בתלשר.

13 איה מלך-חמת ומלך ארפד, ומלך לעיר ספרוויים, הנע, ועיווה.

14 וייקח חזקייהו את-הספרים מיד המלאכים, ויקראהו; ויעל בית יהוה, ויפרשהו חזקייהו לפני יהוה. {ס}

15 ויתפלל, חזקייהו, אל-יהוה, לאמור.

16 יהוה צבאות אלוהי ישראל, יושב הכרובים, אתה-הוא האלוהים לבדך, לכול ממלכות הארץ; אתה עשית, את-השמיים ואת-הארץ.

17 הטה יהוה אוזנך ושמע, פקח יהוה עינך וראה; ושמע, את כל-דברי סנחריב, אשר שלח, לחרף אלוהים חי.

18 אומנם, יהוה: החריבו מלכי אשור, את-כל-הארצות--ואת-ארצם.

19 ונתון את-אלוהיהם, באש: כי לא אלוהים המה, כי אם-מעשה ידי-אדם עץ ואבן--ויאבדום.

20 ועתה יהוה אלוהינו, הושיענו מידו; ויידעו כל-ממלכות הארץ, כי-אתה יהוה לבדך.

21 וישלח ישעיהו בן-אמוץ, אל-חזקייהו לאמור: כה-אמר יהוה, אלוהי ישראל, אשר התפללת אליי, אל-סנחריב מלך אשור.

22 זה הדבר, אשר-דיבר יהוה עליו: בזה לך לעגה לך, בתולת בת-ציון--אחריך ראש הניעה, בת ירושלים.

23 את-מי חירפת וגידפת, ועל-מי הרימות קול; ותישא מרום עיניך, אל-קדוש ישראל.

24 ביד עבדיך, חירפת אדוניי, ותאמר ברוב רכבי אני עליתי מרום הרים, ירכתי לבנון; ואכרות קומת ארזיו, מבחר ברושיו, ואבוא מרום קיצו, יער כרמילו.

25 אני קרתי, ושתיתי מים; ואחריב, בכף-פעמיי, כול, יאורי מצור.

26 הלוא-שמעת למרחוק אותה עשיתי, מימי קדם ויצרתיה; עתה הבאתיה--ותהי להשאות גלים ניצים, ערים בצורות.

27 ויושביהן, קצרי-יד, חתו, ובושו; היו עשב שדה, וירק דשא, חציר גגות, ושדמה לפני קמה.

28 ושבתך וצאתך ובואך, ידעתי; ואת, התרגזך אליי.

29 יען התרגזך אליי, ושאננך עלה באוזניי--ושמתי חחי באפך, ומתגי בשפתיך, והשיבותיך, בדרך אשר-באת בה.

30 וזה-לך האות--אכול השנה ספיח, ובשנה השנית שחיס; ובשנה השלישית, זרעו וקצרו ונטעו כרמים--ואכלו פריים.

31 ויספה פליטת בית-יהודה, הנשארה--שורש למטה; ועשה פרי, למעלה.

32 כי מירושלים תצא שארית, ופליטה מהר ציון; קנאת יהוה צבאות, תעשה-זאת. {ס}

33 לכן, כה-אמר יהוה אל-מלך אשור, לא יבוא אל-העיר הזאת, ולא-יורה שם חץ; ולא-יקדמנה מגן, ולא-ישפוך עליה סוללה.

34 בדרך אשר-בא, בה ישוב; ואל-העיר הזאת לא יבוא, נאום-יהוה.

35 וגנותי על-העיר הזאת, להושיעה--למעני, ולמען דויד עבדי. {ס}

36 וייצא מלאך יהוה, ויכה במחנה אשור, מאה ושמונים וחמישה, אלף; וישכימו בבוקר, והנה כולם פגרים מתים.

37 וייסע וילך, וישב סנחריב מלך-אשור; ויישב, בנינווה.

38 ויהי הוא משתחווה בית נסרוך אלוהיו, ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב, והמה נמלטו, ארץ אררט; וימלוך אסר-חדון בנו, תחתיו. {ס}

פַּרשָׁנוּת

פרק זה מדגיש את כוחה של התפילה ואת נאמנותו של אלוהים לעמו. תגובתו של חזקיהו לאיום האשורים ממחישה את אמונו באלוהים ואת ענוותו כמנהיג. אנו רואים את ריבונותו של אלוהים על כל העמים ואת נכונותו להתערב למען עמו כאשר הם קוראים לו. פרק זה הוא תזכורת עבורנו לפנות לאלוהים בשעת צרה ולבטוח בתוכניתו הסופית לחיינו.