מי הי/תה עִוָה בתנך

איבה היה דמות מקראית שהוזכרה בספר מלכים ב'. הוא היה הבן של המלך אחאב והמלכה איזבל של ישראל. הוא היה האח של אחזיה, יורם, ויהורם. איבה היה ידוע בעיקר עבור תפקידו בנפילת הממלכה הצפונית של ישראל. הוא היה זה שאיפשר למלך אשור, שלמנאסר, להיכנס לעיר שומרון ולשלוט בה. האירוע הזה הסימן את סוף הממלכה הצפונית של ישראל ותחילת השלטון האשורי. איבה היה ידוע גם עבור תפקידו במות הנביא אליהו. הוא היה זה ששלח קצין וחמישים אנשים לעצור את אליהו, אך הנביא נלקח לשמים במרכבת אש. איבה היה ידוע גם עבור תפקידו במות הנביא אלישע. הוא היה זה ששלח קצין וחמישים אנשים לעצור את אלישע, אך הנביא הונשא לשמים בסופה. איבה היה ידוע גם עבור תפקידו במות הנביא מיכיה. הוא היה זה ששלח קצין וחמישים אנשים לעצור את מיכיה, אך הנביא נלקח לשמים במרכבת אש. איבה היה ידוע גם עבור תפקידו במות הנביא עובדיה. הוא היה זה ששלח קצין וחמישים אנשים לעצור את עובדיה, אך הנביא הונשא לשמים בסופה. איבה היה ידוע גם עבור תפקידו במות הנביא זכריה. הוא היה זה ששלח קצין וחמישים אנשים לעצור את זכריה, אך הנביא נלקח לשמים במרכבת אש. איבה היה ידוע גם עבור תפקידו במות הנביא הושע. הוא היה זה ששלח קצין וחמישים אנשים לעצור את הושע, אך הנביא הונשא לשמים בסופה. איבה היה ידוע ביותר בעבור תפקידו בנפילת הממלכה הצפונית של ישראל ובמותם של הנביאים אליהו, אלישע, מיכיה, עובדיה, זכריה, והושע. הוא היה זה שאיפשר למלך אשור, שלמנאסר, להיכנס לעיר שומרון ולשלוט בה, והוא היה זה ששלח קצין וחמישים אנשים לעצור את הנביאים.

עִוָה הוזכר 3 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 2 Kings, פרקים 18, פסוק 34.