ישעיהו כ"ב מתאר את הדין הקרוב על מנהיגי ירושלים על מרדתם באלוהים. הפרק מתאר את נפילתו של שבנא, דייל מלכותי, ועלייתו של אליקים כמחליפו. למרות אופיו הטוב, אליקים ותושבי ירושלים עדיין נשפטים על אי ציותם.
בפרק זה אנו רואים את ההשלכות של אי ציות לפקודות ה', גם לבעלי עמדות כוח. הדימוי של שבנא מופל מתפקיד הסמכות שלו משמש אזהרה מפני גאווה ויהירות. זה גם מדגיש את החשיבות של חיים של שלמות, כפי שניתן לראות בהעלאתו של אליקים לתפקיד מנהיגותי. אולם גם אליקים ואנשי ירושלים אינם פטורים מדין. זה מזכיר לנו שלא משנה מה העמדה שלנו בחיים, כולנו אחראים לאלוהים על מעשינו. הפרק גם מצביע קדימה אל פסק הדין האולטימטיבי, שבו כולם ייקחו דין וחשבון על בחירותיהם.