בישעיהו 64, הנביא מתחנן בפני אלוהים להתערב ולהביא לישועה לעמו. הוא מכיר בחטאיהם ובצורך שלהם במושיע. ישעיהו מבקש מאלוהים לזכור את בריתו עם עמו ולסלוח על עבירותיהם. הנביא משתוקק לה' לרדת ולהפגין את כוחו, כפי שעשה בעבר, ולהחזיר את עמו לתפארתו הקודמת.
פרק זה הוא תזכורת רבת עוצמה לכך שגם בתוך החטא והסבל, אנו יכולים לפנות לאלוהים ולזעוק לרחמיו. דברי ישעיהו מבטאים את הכמיהה העמוקה של לב האדם למושיע, ואת ההכרה שאיננו יכולים להציל את עצמנו. הנביא מכיר בכך שהעם סטה מדרכי ה', אך זועק אליו בביטחון שישמע ויענה לתפילותיהם. פרק זה מזכיר לנו את חשיבות החזרה בתשובה, ענווה ורצון כנה לעזרת ה' בחיינו. זה גם משקף את התקווה והאמונה שיכולים להיות לנו בהבטחותיו של אלוהים ובכוחו להציל.