במדבר 20

Name: במדבר
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

הבני ישראל מוענשים על אי האמונה באלוהים, וכתוצאה מכך, משה אינו רשאי לכנות אל הארץ המובטחת.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויבואו בני-ישראל כל-העדה מדבר-צין, בחודש הראשון, ויישב העם, בקדש; ותמת שם מרים, ותיקבר שם.

2 ולא-היה מים, לעדה; וייקהלו, על-משה ועל-אהרון.

3 וירב העם, עם-משה; ויאמרו לאמור, ולו גווענו בגווע אחינו לפני יהוה.

4 ולמה הבאתם את-קהל יהוה, אל-המדבר הזה, למות שם, אנחנו ובעירנו.

5 ולמה העליתונו, ממצריים, להביא אותנו, אל-המקום הרע הזה: לא מקום זרע, ותאנה וגפן ורימון, ומים אין, לשתות.

6 ויבוא משה ואהרון מפני הקהל, אל-פתח אוהל מועד, וייפלו, על-פניהם; ויירא כבוד-יהוה, אליהם. {פ}

7 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

8 קח את-המטה, והקהל את-העדה אתה ואהרון אחיך, ודיברתם אל-הסלע לעיניהם, ונתן מימיו; והוצאת להם מים מן-הסלע, והשקית את-העדה ואת-בעירם.

9 וייקח משה את-המטה, מלפני יהוה, כאשר, ציווהו.

10 ויקהילו משה ואהרון, את-הקהל--אל-פני הסלע; ויאמר להם, שמעו-נא המורים--המן-הסלע הזה, נוציא לכם מים.

11 וירם משה את-ידו, ויך את-הסלע במטהו--פעמיים; וייצאו מים רבים, ותשת העדה ובעירם. {ס}

12 ויאמר יהוה, אל-משה ואל-אהרון, יען לא-האמנתם בי, להקדישני לעיני בני ישראל--לכן, לא תביאו את-הקהל הזה, אל-הארץ, אשר-נתתי להם.

13 המה מי מריבה, אשר-רבו בני-ישראל את-יהוה; וייקדש, בם. {ס}

14 וישלח משה מלאכים מקדש, אל-מלך אדום: כה אמר, אחיך ישראל, אתה ידעת, את כל-התלאה אשר מצאתנו.

15 ויירדו אבותינו מצריימה, ונשב במצריים ימים רבים; וירעו לנו מצריים, ולאבותינו.

16 ונצעק אל-יהוה, וישמע קולנו, וישלח מלאך, ויוציאנו ממצריים; והנה אנחנו בקדש, עיר קצה גבולך.

17 נעברה-נא בארצך, לא נעבור בשדה ובכרם, ולא נשתה, מי באר: דרך המלך נלך, לא ניטה ימין ושמאל, עד אשר-נעבור, גבולך.

18 ויאמר אליו אדום, לא תעבור בי--פן-בחרב, אצא לקראתך.

19 ויאמרו אליו בני-ישראל, במסילה נעלה, ואם-מימיך נשתה אני ומקניי, ונתתי מכרם; רק אין-דבר, ברגליי אעבורה.

20 ויאמר, לא תעבור; וייצא אדום לקראתו, בעם כבד וביד חזקה.

21 וימאן אדום, נתון את-ישראל, עבור, בגבולו; ויט ישראל, מעליו. {פ}

22 ויסעו, מקדש; ויבואו בני-ישראל כל-העדה, הור ההר.

23 ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרון, בהור ההר, על-גבול ארץ-אדום, לאמור.

24 ייאסף אהרון, אל-עמיו, כי לא יבוא אל-הארץ, אשר נתתי לבני ישראל--על אשר-מריתם את-פי, למי מריבה.

25 קח, את-אהרון, ואת-אלעזר, בנו; והעל אותם, הור ההר.

26 והפשט את-אהרון את-בגדיו, והלבשתם את-אלעזר בנו; ואהרון ייאסף, ומת שם.

27 ויעש משה, כאשר ציווה יהוה; ויעלו אל-הור ההר, לעיני כל-העדה.

28 ויפשט משה את-אהרון את-בגדיו, וילבש אותם את-אלעזר בנו, וימת אהרון שם, בראש ההר; ויירד משה ואלעזר, מן-ההר.

29 ויראו, כל-העדה, כי גווע, אהרון; ויבכו את-אהרון שלושים יום, כול בית ישראל. {ס}

פַּרשָׁנוּת

במדבר פרק כ, בני ישראל נמצאים במדבר צין וזקוקים למים. משה מקבל הוראה מאלוהים לקחת את המטה שלו ולדבר אל סלע כדי להוציא מים. אולם במקום לדבר אל הסלע, משה מכה בו פעמיים עם המטה שלו. זה מכעיס את אלוהים והוא אומר למשה ואהרון שבגלל אי-ציותם, לא יורשו להם להיכנס לארץ המובטחת. פרק זה משמש לנו כתזכורת לכך שאלוהים הוא קדוש וצודק ושהוא מצפה שנציית לו. עלינו להקפיד למלא אחר הוראותיו ולא לקחת את העניינים לידיים שלנו. עלינו לזכור גם שלאי ציות יש השלכות, ושאלוהים לא יתעלם מחטאינו. פרק זה משמש גם כתזכורת לכך שאלוהים רחום וסלחן, ושהוא יסלח לנו אם נחזור בתשובה ונתרחק מחטאינו.