יהושע 21

יהושע מקצה את ארץ כנען בגורל ללויים ומפרץ ערים לגור בהן.

Joshua 21

43
פסוקים
4
min

Bible version

1 וייגשו, ראשי אבות הלויים, אל-אלעזר הכוהן, ואל-יהושוע בן-נון; ואל-ראשי אבות המטות, לבני ישראל. 
2 וידברו אליהם בשילה, בארץ כנען לאמור, יהוה ציווה ביד-משה, לתת-לנו ערים לשבת; ומגרשיהן, לבהמתנו.  {פ}
3 וייתנו בני-ישראל ללויים מנחלתם, אל-פי יהוה, את-הערים האלה, ואת-מגרשיהן. 
4 וייצא הגורל, למשפחות הקהתי; ויהי לבני אהרון הכוהן מן-הלויים, ממטה יהודה וממטה השמעוני וממטה בנימין בגורל--ערים, שלוש עשרה.  {ס}
5 ולבני קהת הנותרים, ממשפחות מטה-אפריים וממטה-דן ומחצי מטה מנשה בגורל--ערים עשר.  {ס}
6 ולבני גרשון, ממשפחות מטה-יששכר וממטה-אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל--ערים, שלוש עשרה.  {ס}
7 לבני מררי למשפחותם, ממטה ראובן וממטה-גד וממטה זבולון--ערים, שתים עשרה.  {ס}
8 וייתנו בני-ישראל ללויים, את-הערים האלה ואת-מגרשיהן, כאשר ציווה יהוה ביד-משה, בגורל.  {פ}
9 וייתנו, ממטה בני יהודה, וממטה, בני שמעון--את הערים האלה, אשר-יקרא אתהן בשם. 
10 ויהי לבני אהרון, ממשפחות הקהתי מבני לוי:  כי להם היה הגורל, ראשונה. 
11 וייתנו להם את-קרית ארבע אבי הענוק, היא חברון--בהר יהודה; ואת-מגרשיה, סביבותיה. 
12 ואת-שדה העיר, ואת-חצריה, נתנו לכלב בן-יפונה, באחוזתו.  {ס}
13 ולבני אהרון הכוהן, נתנו את-עיר מקלט הרוצח--את-חברון, ואת-מגרשיה; ואת-לבנה, ואת-מגרשיה. 
14 ואת-יתיר, ואת-מגרשיה, ואת-אשתמוע, ואת-מגרשיה. 
15 ואת-חולון, ואת-מגרשיה, ואת-דביר, ואת-מגרשיה. 
16 ואת-עין ואת-מגרשיה, ואת-יוטה ואת-מגרשיה, את-בית שמש, ואת-מגרשיה:  ערים תשע--מאת, שני השבטים האלה.  {ס}
17 וממטה בנימין, את-גבעון ואת-מגרשיה, את-גבע, ואת-מגרשיה. 
18 את-ענתות, ואת-מגרשיה, ואת-עלמון, ואת-מגרשיה:  ערים, ארבע. 
19 כל-ערי בני-אהרון, הכוהנים--שלוש-עשרה ערים, ומגרשיהן.  {ס}
20 ולמשפחות בני-קהת הלויים, הנותרים מבני קהת; ויהי ערי גורלם, ממטה אפריים. 
21 וייתנו להם את-עיר מקלט הרוצח, את-שכם ואת-מגרשיה--בהר אפריים; ואת-גזר, ואת-מגרשיה. 
22 ואת-קבציים, ואת-מגרשיה, ואת-בית חורון, ואת-מגרשיה:  ערים, ארבע.  {ס}
23 וממטה-דן--את-אלתקא, ואת-מגרשיה; את-גיבתון, ואת-מגרשיה. 
24 את-איילון, ואת-מגרשיה, את-גת-רימון, ואת-מגרשיה:  ערים, ארבע. 
25 וממחצית, מטה מנשה--את-תענך ואת-מגרשיה, ואת-גת רימון ואת-מגרשיה:  ערים, שתיים. 
26 כל-ערים עשר, ומגרשיהן, למשפחות בני-קהת, הנותרים.  {ס}
27 ולבני גרשון, ממשפחות הלויים--מחצי מטה מנשה את-עיר מקלט הרוצח, את-גולן בבשן ואת-מגרשיה ואת-בעשתרה ואת-מגרשיה:  ערים, שתיים.  {ס}
28 וממטה יששכר, את-קשיון ואת-מגרשיה; את-דברת, ואת-מגרשיה. 
29 את-ירמות, ואת-מגרשיה, את-עין גנים, ואת-מגרשיה:  ערים, ארבע.  {ס}
30 וממטה אשר, את-משאל ואת-מגרשיה; את-עבדון, ואת-מגרשיה. 
31 את-חלקת, ואת-מגרשיה, ואת-רחוב, ואת-מגרשיה:  ערים, ארבע.  {ס}
32 וממטה נפתלי את-עיר מקלט הרוצח, את-קדש בגליל ואת-מגרשיה ואת-חמות דאר ואת-מגרשיה, ואת-קרתן, ואת-מגרשיה:  ערים, שלוש. 
33 כל-ערי הגרשוני, למשפחותם--שלוש-עשרה עיר, ומגרשיהן.  {ס}
34 ולמשפחות בני-מררי, הלויים הנותרים--מאת מטה זבולון, את-יוקנעם ואת-מגרשיה; את-קרתה, ואת-מגרשיה. 
35 את-דמנה, ואת-מגרשיה, את-נהלל, ואת-מגרשיה:  ערים, ארבע.  {ס}
36 וממטה-גד, את-עיר מקלט הרוצח, את-רמות בגלעד, ואת-מגרשיה; ואת-מחניים, ואת-מגרשיה. 
37 את-חשבון, ואת-מגרשיה, את-יעזר, ואת-מגרשיה:  כל-ערים, ארבע. 
38 כל-הערים לבני מררי, למשפחותם, הנותרים, ממשפחות הלויים; ויהי, גורלם--ערים, שתים עשרה. 
39 כול ערי הלויים, בתוך אחוזת בני-ישראל--ערים ארבעים ושמונה, ומגרשיהן. 
40 תהיינה, הערים האלה--עיר עיר, ומגרשיה סביבותיה:  כן, לכל-הערים האלה.  {ס}
41 וייתן יהוה, לישראל, את-כל-הארץ, אשר נשבע לתת לאבותם; ויירשוה, ויישבו בה. 
42 וינח יהוה להם מסביב, ככול אשר-נשבע לאבותם; ולא-עמד איש בפניהם, מכל-אויביהם--את כל-אויביהם, נתן יהוה בידם. 
43 לא-נפל דבר--מכול הדבר הטוב, אשר-דיבר יהוה אל-בית ישראל:  הכול, בא.  {פ}

פַּרשָׁנוּת

Joshua 21 is the conclusion of the book of Joshua, and it is a fitting end to the story of the Israelites’ conquest of the Promised Land. In this chapter, the Lord fulfills his promise to give the Israelites the land he had promised them. The Lord commands Joshua to divide the land among the tribes of Israel, and he does so according to the Lord’s instructions. The chapter ends with a list of the cities that were given to each tribe. This chapter is a reminder of the Lord’s faithfulness to his people. He had promised them the land, and he kept his promise. It is also a reminder of the importance of obedience. Joshua followed the Lord’s instructions and divided the land according to the Lord’s will. This obedience was rewarded with the fulfillment of the Lord’s promise. This chapter is also a reminder of the importance of community. The land was divided among the tribes, and each tribe was responsible for taking care of its own portion. This was a reminder that the Israelites were to work together as a community, and that they were to look out for one another. In conclusion, Joshua 21 is a fitting conclusion to the book of Joshua. It is a reminder of the Lord’s faithfulness, the importance of obedience, and the importance of community. It is a reminder that the Lord will keep his promises, and that we should strive to obey him and work together as a community.

Download BiblePics Mobile App
Biblepics mobile app

צ'אט עם דמויות מקראיות

חפש הדרכה והיכנס בשער לחוכמת המקרא

לְשׂוֹחֵחַ

שאלות נפוצות

בהנחה שקורא עם מהירות קריאה ממוצעת של 300 WPM קורא את הספר של יהושע, פרקים 21 זה ייקח בערך 4 דקות לסיום.

יש 43 verses in יהושע, פרקים 21.