יהושע, 13

Name: יהושע
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

יהושע מחלק את ארץ כנען הנותרת בין שבטי ישראל.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהושוע זקן, בא בימים; ויאמר יהוה אליו, אתה זקנת באת בימים, והארץ נשארה הרבה-מאוד, לרשתה.

2 זאת הארץ, הנשארת: כל-גלילות הפלשתים, וכל-הגשורי.

3 מן-השיחור אשר על-פני מצריים, ועד גבול עקרון צפונה--לכנעני, תיחשב; חמשת סרני פלשתים, העזתי והאשדודי האשקלוני הגיתי, והעקרוני, והעווים.

4 מתימן כל-ארץ הכנעני, ומערה אשר לצידונים--עד-אפקה: עד, גבול האמורי.

5 והארץ הגבלי, וכל-הלבנון מזרח השמש, מבעל גד, תחת הר-חרמון--עד, לבוא חמת.

6 כל-יושבי ההר מן-הלבנון עד-משרפות מים, כל-צידונים--אנוכי אורישם, מפני בני ישראל: רק הפילהא לישראל, בנחלה, כאשר, ציוויתיך.

7 ועתה, חלק את-הארץ הזאת בנחלה--לתשעת השבטים; וחצי, השבט המנשה.

8 עימו, הראובני והגדי, לקחו, נחלתם--אשר נתן להם משה, בעבר הירדן מזרחה, כאשר נתן להם, משה עבד יהוה.

9 מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון והעיר אשר בתוך-הנחל, וכל-המישור מידבא--עד-דיבון.

10 וכול, ערי סיחון מלך האמורי, אשר מלך, בחשבון--עד-גבול, בני עמון.

11 והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי, וכול הר חרמון וכל-הבשן--עד-סלכה.

12 כל-ממלכות עוג בבשן, אשר-מלך בעשתרות ובאדרעי: הוא נשאר מיתר הרפאים, ויכם משה ויורישם.

13 ולא הורישו בני ישראל, את-הגשורי ואת-המעכתי; ויישב גשור ומעכת בקרב ישראל, עד היום הזה.

14 רק לשבט הלוי, לא נתן נחלה: אישי יהוה אלוהי ישראל, הוא נחלתו, כאשר, דיבר-לו. {פ}

15 וייתן משה, למטה בני-ראובן למשפחותם.

16 ויהי להם הגבול, מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון והעיר אשר בתוך-הנחל וכל-המישור--על-מידבא.

17 חשבון וכל-עריה, אשר במישור; דיבון ובמות בעל, ובית בעל מעון.

18 ויהצה וקדמות, ומפעת.

19 וקריתיים ושבמה, וצרת השחר בהר העמק.

20 ובית פעור ואשדות הפסגה, ובית הישימות.

21 וכול, ערי המישור, וכל-ממלכות סיחון מלך האמורי, אשר מלך בחשבון: אשר הכה משה אותו ואת-נשיאי מדיין, את-אווי ואת-רקם ואת-צור ואת-חור ואת-רבע, נסיכי סיחון, יושבי הארץ.

22 ואת-בלעם בן-בעור, הקוסם--הרגו בני-ישראל בחרב, אל-חלליהם.

23 ויהי, גבול בני ראובן--הירדן, וגבול: זאת נחלת בני-ראובן למשפחותם, הערים וחצריהן. {פ}

24 וייתן משה למטה-גד, לבני-גד למשפחותם.

25 ויהי להם, הגבול--יעזר וכל-ערי הגלעד, וחצי ארץ בני עמון: עד-ערוער, אשר על-פני רבה.

26 ומחשבון עד-רמת המצפה, ובטונים; וממחניים, עד-גבול לדביר.

27 ובעמק בית הרם ובית נמרה וסוכות וצפון, יתר ממלכות סיחון מלך חשבון, הירדן, וגבול--עד-קצה ים-כינרת, עבר הירדן מזרחה.

28 זאת נחלת בני-גד, למשפחותם, הערים, וחצריהם. {ס}

29 וייתן משה, לחצי שבט מנשה; ויהי, לחצי מטה בני-מנשה--למשפחותם.

30 ויהי גבולם, ממחניים כל-הבשן כל-ממלכות עוג מלך-הבשן וכל-חוות יאיר אשר בבשן--שישים עיר.

31 וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי, ערי ממלכות עוג בבשן, לבני מכיר בן-מנשה, לחצי בני-מכיר למשפחותם.

32 אלה, אשר-ניחל משה בערבות מואב, מעבר לירדן יריחו, מזרחה. {פ}

33 ולשבט, הלוי--לא-נתן משה, נחלה: יהוה אלוהי ישראל, הוא נחלתם, כאשר, דיבר להם. {ס}

פַּרשָׁנוּת

יהושע 13 הוא פרק המתאר את הארץ שנותרה שבני ישראל טרם כבשו. זוהי תזכורת להבטחה שהבטיח אלוהים לאברהם בבראשית ט"ו 18-21, שצאצאיו יחזיקו את ארץ כנען. הפרק מתחיל בתזכורת לארץ שכבר נכבשה, ואחר כך עובר לארץ שנותרה להיכבש. לאחר מכן הפרק ממשיך לפרט את השבטים השונים והטריטוריות שלהם. מעניין לציין ששבטי ראובן, גד וחצי מנשה כבר קיבלו את נחלתם ממזרח לנהר הירדן. זה היה סימן לנאמנותו של אלוהים להבטחתו לאברהם, כפי שהוא הבטיח שצאצאיו יחזיקו את ארץ כנען. לאחר מכן הפרק ממשיך לפרט את המלכים השונים והטריטוריות שלהם. זוהי תזכורת לכוחו של אלוהים, כפי שהוא הבטיח לתת לבני ישראל ניצחון על אויביהם. זו גם תזכורת לחשיבות הציות, שכן בני ישראל היו צריכים לציית לפקודות ה' כדי לקבל את הארץ המובטחת. לבסוף, הפרק מסתיים בתזכורת לחשיבות הנאמנות. אלוהים הבטיח לתת לבני ישראל את ארץ כנען, והוא קיים את הבטחתו. זו תזכורת לנו היום שאלוהים נאמן ויקיים את הבטחותיו לנו אם נהיה נאמנים לו.