מי הי/תה אֲחַזְיָה בתנך

אחזיה היה דמות מקראית שהייתה מלך יהודה מתחילת המאה ה-9 לפני הספירה עד שנת 841 לפנה"ס. הוא היה בן למלך יהורם ונכד למלך יהושפט. אמו הייתה עתליה, בתו של מלך אחאב והמלכה איזבל של ישראל. לאחזיה היו כמה אחים, כולל בניוורם, יהואחז ויהואאש. אחזיה היה ידוע ברשע ועבודת ע״ז. הוא הלך בעקבותיו של אביו וסבו, ששניהם היו מלכים רשעים. גם זכור כתומך במלך אחאב של ישראל. הוא נהרג על ידי יהוא, מפקד צבא ישראל, שנשלח על יד האל לענוש את מלכי ישראל ויהודה הרשעים. אחזיה הוא נזכר ביותר בגלל רשעו ועבודת ע״ז, כמו גם על בריתו עם מלך אחאב של ישראל. גם הוא נזכר במותו על ידי יהוא, מפקד צבא ישראל.

אֲחַזְיָה הוזכר 31 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 1 Kings, פרקים 22, פסוק 40.