מי הי/תה בֵּית־אֵל בתנך

בית־אל הוא דמות מהמקרא הידועה ביותר על פי תפקידו בסיפור סולם יעקב. הוא היה בן זבולון ואחיו של יששכר. בית־אל היה הבן הראשון מתוך שנים עשרה בני יעקב שנולדו בארץ כנען. נולד לזבולון וללאה, והיה הבן הראשון מתוך שנים עשרה בני יעקב שנולדו בארץ כנען. בית־אל הידוע ביותר כתוקף בסיפור סולם יעקב. לפי המקרא, יעקב חלם חלום בו ראה סולם הנטה לשמים. בחלום המלאכים עלו וירדו בסולם. כאשר יעקב התעורר, הקים אבן וקרא למקום בית־אל, שמשמעו "בית האל". בית־אל גם נודע בסיפור הרצח של יצחק. לפי המקרא, בית־אל היה המקום שבו אברהם הביא את יצחק להרצח. אברהם היה על סף לקבוע את בנו כאשר מלאך הופיע ואמר לו לחדול. אז אברהם קרא למקום בית־אל, שמשמעו "בית האל". בית־אל גם נודע בתפקידו בסיפור יציאת מצרים. לפי המקרא, בית־אל היה המקום שבו חנו משה ובני ישראל לאחר עזיבת מצרים. זהו המקום שבו קיבל משה את עשרת הדיברות מאת האלהים. בית־אל הוא דמות חשובה במקרא ונזכר בעיקר על ידי תפקידו בסיפורי סולם יעקב, הרצח של יצחק ויציאת מצרים. הוא היה בן זבולון ואחיו של יששכר, והיה הבן הראשון מתוך שנים עשרה בני יעקב שנולדו בארץ כנען. בית־אל זוכר על תפקידו בסיפורים החשובים הללו ועל אמונתו באל.

בֵּית־אֵל הוזכר 61 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 12, פסוק 8.