מי הי/תה חַדְרַךְ בתנך

שָׁדְרַךְ היה דמות מקראית שנתגלת כיוונה לא לכרוע לפסל של מלך נבוכדנצר. הוא היה אחד משלושת האנשים העברים, יחד עם מישך ועבד נגו, שנזרקו אל כבשן לבעל סריף זעם מתוך הסירוב שלהם. שָׁדְרַך היה בן חנניה, מצאיך מלך יהויכין מיהודה, ושם אמו אינו ידוע. היה לו שני אחים, מישך ועבד נגו. שָׁדְרַך, מישך ועבד נגו נתמנו כולם לשרת בבית המלך של נבוכדנצר. כאשר המלך ציווה לכל אחד להשתחות לצלם זהב, השלישייה סרבה. למרות האיומים של המלך, הם סרבו לכרוע ונזרקו לכבשן. באופן נסי, הם לא נשרפו ובמקום זה נראו מתהלכים באש עם צורה רביעית, שנחשבת למלאך. שדרך, מישך ועבד נגו נוצאו מהכבשן ללא פגע והמלך השבח אותם על אמונתם. ואז צייץ כי אף אחד לא ידבר נגד אלהיהם וקידם אותם לעמדות גבוהות בבית המלך. שָׁדְרַך ידוע בעיקר על סירובו להשתחות לפסל של מלך נבוכדנצר וההישרדות הנסית שלו בכבשן. סיפורו מהווה עדות לכוח האמונה והאומץ בפני אתגרים.

חַדְרַךְ הוזכר 14 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Daniel, פרקים 1, פסוק 7.