מי הי/תה נִמְרוֹד בתנך
צידן חזק לפני יהוה
הסיפור של נִמְרוֹד
בעברית: נמרוד
נמרוד היה דמות מקראית, אשר הידועה ביותר במשימה שלו כצייד גיבור. הוא היה בנו של כוש, נכדו של חם, ונין החמישי של נח. הוא היה מייסדן של מספר ערים, כולל בבל, ארך, אכד, וכלנה. הוא מיוחס גם להמצאתן של הקשת והחץ. נמרוד היה משלים רב כח שהורא אותו הרבה. הוא היה טיראן שעשק את עמו והיה ידוע באכזריותו. הוא היה גם צייד גדול ונאמר שציד חיות פרא במיומנות גדולה. נמרוד הידוע ביותר במשימה שלו בבניית מגדל בבל. הוא היה המנהיג של האנשים שניסו לבנות את המגדל כדי להגיע לשמים. אך אלוהים לא היה מרוצה מפעולותיהם וגרם להם לדבר שפות שונות, ובכך מנע מהם לסיים את המגדל. לנמרוד לא היו אחיות, אך היו לו שני בנים, אשור ונמרוד. אשור היה מייסד האימפריה האשורית, בעוד נמרוד היה מייסד האימפריה הבבלית. נמרוד זכוי כשליט רב כח וצייד גדול. גם מזכירים אותו בתפקידו בבניית מגדל בבל ובניסיון שלו להגיע לשמים.
לשוחח עם נִמְרוֹדביוגרפיה
⭐תפקיד
Monarch
קרובי משפחה
האם ידעת?
כמה פעמים נִמְרוֹד הוזכר בתנך?
נִמְרוֹד מופיע 4 פעמים בתנך.
איפה הסיפור של נִמְרוֹד מתחיל בתנך?
נִמְרוֹד האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 10, פסוק 8.
מה משמעות השם נִמְרוֹד?
נִמְרוֹד - נִמְר (nimr) במובן הקוֹבע; גִּבּוֹר, חֵטְף [nimrod - nimr (nimr) bimvon ha'ko'a; gibor, chetef]
מה מקור השם נִמְרוֹד?
Hebrew
שאלות נפוצות
נמרוד היה דמות מקראית, אשר הידועה ביותר במשימה שלו כצייד גיבור. הוא היה בנו של כוש, נכדו של חם, ונין החמישי של נח. הוא היה מייסדן של מספר ערים, כולל בבל, ארך, אכד, וכלנה. הוא מיוחס גם להמצאתן של הקשת והחץ. נמרוד היה משלים רב כח שהורא אותו הרבה. הוא היה טיראן שעשק את עמו והיה ידוע באכזריותו. הוא היה גם צייד גדול ונאמר שציד חיות פרא במיומנות גדולה. נמרוד הידוע ביותר במשימה שלו בבניית מגדל בבל. הוא היה המנהיג של האנשים שניסו לבנות את המגדל כדי להגיע לשמים. אך אלוהים לא היה מרוצה מפעולותיהם וגרם להם לדבר שפות שונות, ובכך מנע מהם לסיים את המגדל. לנמרוד לא היו אחיות, אך היו לו שני בנים, אשור ונמרוד. אשור היה מייסד האימפריה האשורית, בעוד נמרוד היה מייסד האימפריה הבבלית. נמרוד זכוי כשליט רב כח וצייד גדול. גם מזכירים אותו בתפקידו בבניית מגדל בבל ובניסיון שלו להגיע לשמים.
נִמְרוֹד הוזכר 4 פעמים בתנך.
האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 10, פסוק 8.