מנוח

מנוח היה דמות מקראית מתוך ספר שופטים בברית הישנה. הוא היה אביו של שמשון, השופט והלוחם הישראלי המפורסם. מנוח היה נשוי לאישה ששמה צורה, והם גרו בעיירה צורה בשבט דן. מנוח וזורה היו חשוכי ילדים עד שמלאך ה' נגלה לצורה ואמר לה שהיא תלד בן. מנוח וזורה מילאו את הוראות המלאך וגידלו את בנם, שמשון, להיות נזירי, אדם המוקדש לאלוהים. מנוח ידוע בעיקר בזכות תפקידו בסיפור שמשון. הוא וזורה מילאו את הוראות המלאך וגידלו את שמשון להיות נזירי, ומנוח התפלל לאלוהים שידריך אותו בגידול בנו. גם מנוח ביקש מהמלאך לגלות את שמו, אך המלאך סירב. מנוח וזורה היו נוכחים גם כאשר שמשון הרג אריה וכאשר הרס את בית המקדש הפלשתי. מנוח זכור בזכות אמונתו וציותו לאלוהים. הוא וזורה מילאו את הוראות המלאך וגידלו את שמשון להיות נזירי, ומנוח התפלל לאלוהים שידריך אותו בגידול בנו. הוא זכור גם בענוותנותו, שכן ביקש מהמלאך לגלות את שמו, אך המלאך סירב. מנוח הוא דוגמה לאמונה ולציות לאלוהים, וסיפורו הוא חלק חשוב בתנ"ך.

מנוח הוזכר 18 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Judges, פרקים 13, פָּסוּק 2.