מי הי/תה מָנוֹחַ בתנך

מנוח היה דמות מהמקרא מספר שופטים בתנ"ך. הוא היה אב של שמשון, השופט והגיבור הישראלי המפורסם. מנוח נשוי לאישה בשם צרעה, והם חיו בעיר צרעה בשבט דן. מנוח וצרעה היו ללא ילדים עד שמלאך ה' נראה לצרעה ואמר לה שהיא תלד בן. מנוח וצרעה עקבו אחרי ההוראות של המלאך וגידלו את בנם, שמשון, להיות נזיר, אדם המוקדש לאלוהים. מנוח נזכר בעיקר על תפקידו בסיפור של שמשון. הוא וצרעה עקבו אחרי ההוראות של המלאך וגידלו את שמשון להיות נזיר, ומנוח התפלל לאלוהים להנחיתו בגידול בנו. מנוח גם ביקש מהמלאך לחשוף את שמו, אך המלאך סרב. מנוח וצרעה גם היו נוכחים כאשר שמשון הרג אריה וכאשר הוא השחית את כנסיית פלשתים. מנוח נזכר באמונתו וצמיצתו לאלוהים. הוא וצרעה עקבו אחרי ההוראות של המלאך וגידלו את שמשון להיות נזיר, ומנוח התפלל לאלוהים להנחיתו בגידול בנו. הוא נזכר גם בענוותו, כאשר שאל את המלאך לחשוף את שמו, אך המלאך סרב. מנוח הוא דוגמא לאמונה וצמיצת לאלוהים, וסיפורו הוא חלק חשוב בתנ"ך.

מָנוֹחַ הוזכר 14 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Judges, פרקים 13, פסוק 2.