מי הי/תה יוֹנָתָן בתנך

יונתן היה בן מלך שאול והיה חבר קרוב של מלך דוד במקרא העברי. הוא מוכר ביותר בעבור האומץ שלו בקרב והנאמנות שלו לדוד, למרות העובדה שהוא היה יורש לכס המלך והיה יכול לקחת את מקומו של דוד כמלך. יונתן נולד בגבעה, בירת ישראל, והיה הבן הבכור של ארבעה בני שאול. נאמר עליו כי היה לוחם גבור ושהיה תורם לניצחונות צבאיים מוקדמים של ישראל. אף שלאחר ניצחונות אלו, הוא היה מחויב מאוד לידידותו עם דוד ותמך בו גם לאחר ששאול קנא בפופולריות הצוברת של דוד וביקש להרוג אותו. המעשה הנודע ביותר של יונתן באומץ רשום בספר שמואל הראשון, שם הוא ונושא השריון נקיפו לקרב נגד צבא פלשתים, נכנעו בידיעה שהם כנראה ימותו. הם הצליחו לנצח את חלקו הגדול של צבא האויב ואומצם השתדרג את ישראל לניצחון. יונתן נפטר בקרב לצד אביו שאול, בקרב נגד פלשתים. פרטי מותו המדויקים לא נרשמו, אך זוכרים אותו כאדם יקר ומכובד שנערם על ידי אנשיו על עוז ונאמן למרות אלו.

יוֹנָתָן הוזכר 105 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Judges, פרקים 18, פסוק 30.

האבא של יוֹנָתָן הוא שאול.