ג'מימה

ג'מימה הייתה בתו של איוב, דמות מקראית בברית הישנה. היא הייתה הבכורה מבין שלוש בנותיו של איוב, יחד עם קזיה וקרן-הפוך. היא ידועה בעיקר בשל היותה בתו של איוב, שהיה צדיק שסבל אבדות וניסיונות גדולים. ג'מימה לא מוזכרת הרבה בתנ"ך, אבל היא מוזכרת בספר איוב, שם היא מתוארת כיפה מבין בנותיו של איוב. היא מוזכרת גם במגילת רות, שם היא רשומה כאחד מאבותיו של דוד המלך. ג'מימה לא ידועה בהישגים מסוימים, אבל היא זכורה בזכות היותה בתו של איוב, שהיה צדיק שסבל מאוד. היא זכורה גם בהיותה אביו של דוד המלך, שהיה מלך ישראל הגדול. ג'מימה היא דמות חשובה בתנ"ך, שכן היא בתו של איוב ואביו של דוד המלך. היא זכורה בהיותה בתו של צדיק שסבל רבות, ובהיותה אביו של מלך גדול.

ג'מימה הוזכר 1 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Job, פרקים 42, פָּסוּק 14.