מי הי/תה אְנֵאס בתנך

אְנְאַאס הָיָה דמות אגדית במיתולוגיות היוונית והרומית, והוא מוכר ביותר על ידי תפקידו בשירה-אפי של וירגיל, האנאיידה. הוא היה בןו של אנכיס ואפרודיטה, ואחיו לחצי של אסקניוס. היה נסיך טרוי שברח מהשדיית טרויה וניהג קבוצה של ניצולים אל איטליה, בה ייסד את עיר לאויניום. אְנְאַאס הוא מוכר ביותר על ידי תפקידו באנאיידה, שבו מוצג כגיבור חסיד ושובת למלא את גורלו. הוא גם נודע בנאמנותו למשפחתו והוקדשתו לאלים. הוא סמל לאומץ ולהתמידיות, ולעיתים רבות נראה כמודל למוסר רומי. אניאס זוכה הכרה גם על ידי תפקידו בייסודה של רומא. לפי האגדה, הוא היה אבי אנסטורי עם העם הרומי, ואחריו, היולי, היו המייסדים של אימפריה הרומית. גם לו ניתנת הכרה בהכניסו של עבודה לאלים לרומא, ונאמר עליו שהוא היה הראשון שבנה מקדש ליופיטר. אנאאס הוא דמות חשובה במיתולוגיות היוונית והרומית, ונזכר על ידי עוז, אמונה וחסידותו. הוא סמל להתמדה ולהחלטיות, והוא רואה כמודל למוסר רומי. הוא מוכר ביותר על ידי תפקידו באנאיידה ובייסוד רומא.

אְנֵאס הוזכר 2 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של The Acts of the Apostles, פרקים 9, פסוק 33.