אביתר

אביתר היה כהן גדול בתנ"ך העברי, ובנו של אחימלך. הוא מוזכר לראשונה בספר שמואל א', שם כיהן ככוהן בעיירה נוב, וסיפק לדוד את לחם הקודש ואת חרב גוליית כאשר דוד נמלט מפני שאול המלך. אביתר המשיך לתמוך בדוד גם לאחר מותו של שאול, ושימש כאחד מראשי יועציו וכוהניו של דוד. אביתר הודח בסופו של דבר מתפקידו ככוהן גדול על ידי שלמה המלך בשל נאמנותו לאדוניה, שניסה להפיל את שלמה. הוא נפטר בירושלים ונקבר בה. אביתר בולט בתפקידו בתולדות בני ישראל, כמו גם בנאמנותו לדוד. הוא זכור גם בזכות תפקידו ככוהן, ובזכות תפקידו באירועי מעבר השלטון משאול לדוד כמלך ישראל.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 1 Samuel, פרקים 22, פָּסוּק 20.