במדבר, 6

Name: במדבר
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

אלוהים מכונן את חוק הנאצים, שקובע כללים ספציפיים למי שנודר נדר להיות מופרד לאלוהים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

2 דבר אל-בני ישראל, ואמרת אליהם: איש או-אישה, כי יפליא לנדור נדר נזיר--להזיר, ליהוה.

3 מיין ושיכר יזיר, חומץ יין וחומץ שיכר לא ישתה; וכל-משרת ענבים לא ישתה, וענבים לחים ויבשים לא יאכל.

4 כול, ימי נזרו: מכול אשר ייעשה מגפן היין, מחרצנים ועד-זג--לא יאכל.

5 כל-ימי נדר נזרו, תער לא-יעבור על-ראשו: עד-מלאות הימים אשר-יזיר ליהוה, קדוש יהיה--גדל פרע, שיער ראשו.

6 כל-ימי הזירו, ליהוה, על-נפש מת, לא יבוא.

7 לאביו ולאימו, לאחיו ולאחותו--לא-ייטמא להם, במותם: כי נזר אלוהיו, על-ראשו.

8 כול, ימי נזרו, קדוש הוא, ליהוה.

9 וכי-ימות מת עליו בפתע פתאום, וטימא ראש נזרו--וגילח ראשו ביום טוהרתו, ביום השביעי יגלחנו.

10 וביום השמיני, יביא שתי תורים, או שני, בני יונה: אל-הכוהן--אל-פתח, אוהל מועד.

11 ועשה הכוהן, אחד לחטאת ואחד לעולה, וכיפר עליו, מאשר חטא על-הנפש; וקידש את-ראשו, ביום ההוא.

12 והזיר ליהוה את-ימי נזרו, והביא כבש בן-שנתו לאשם; והימים הראשונים ייפלו, כי טמא נזרו.

13 וזאת תורת, הנזיר: ביום, מלאות ימי נזרו, יביא אותו, אל-פתח אוהל מועד.

14 והקריב את-קרבנו ליהוה כבש בן-שנתו תמים אחד, לעולה, וכבשה אחת בת-שנתה תמימה, לחטאת; ואיל-אחד תמים, לשלמים.

15 וסל מצות, סולת חלות בלולות בשמן, ורקיקי מצות, משוחים בשמן; ומנחתם, ונסכיהם.

16 והקריב הכוהן, לפני יהוה; ועשה את-חטאתו, ואת-עולתו.

17 ואת-האיל יעשה זבח שלמים, ליהוה, על, סל המצות; ועשה, הכוהן, את-מנחתו, ואת-נסכו.

18 וגילח הנזיר, פתח אוהל מועד--את-ראש נזרו; ולקח, את-שיער ראש נזרו, ונתן על-האש, אשר-תחת זבח השלמים.

19 ולקח הכוהן את-הזרוע בשלה, מן-האיל, וחלת מצה אחת מן-הסל, ורקיק מצה אחד; ונתן על-כפי הנזיר, אחר התגלחו את-נזרו.

20 והניף אותם הכוהן תנופה, לפני יהוה--קודש הוא לכוהן, על חזה התנופה ועל שוק התרומה; ואחר ישתה הנזיר, יין.

21 זאת תורת הנזיר, אשר יידור, קרבנו ליהוה על-נזרו, מלבד אשר-תשיג ידו; כפי נדרו, אשר יידור--כן יעשה, על תורת נזרו. {פ}

22 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

23 דבר אל-אהרון ואל-בניו לאמור, כה תברכו את-בני ישראל: אמור, להם. {ס}

24 יברכך יהוה, וישמרך. {ס}

25 יאר יהוה פניו אליך, ויחונך. {ס}

26 יישא יהוה פניו אליך, וישם לך שלום. {ס}

27 ושמו את-שמי, על-בני ישראל; ואני, אברכם. {ס}

פַּרשָׁנוּת

במדבר 6, אנו רואים את יהוה נותן למשה הוראות לנדר הנזירים. נדר זה היה נדר מיוחד של הקדשה ליהוה, שנעשה על ידי יחידים שרצו להתמסר לאלוהים למשך תקופה. יהוה נתן למשה הנחיות ספציפיות כיצד יש לקיים את הנדר וכיצד יש לקיים אותו. ה' הורה שהאדם שנודר את הנדר צריך להתנזר מיין ומשקה חזק, ולא להסתפר. כמו כן, עליהם להימנע ממגע עם גופות, והיו אמורים להיות קדושים לאדון. כמו כן, הורה ה' שמי שנודר את הנדר צריך להקריב מנחה מיוחדת לה' בתום תקופת ההקדשה. פרק זה הוא תזכורת לחשיבות של הקדשת עצמנו לאדון ושל להציע את עצמנו לו בשירות. זוהי תזכורת שעלינו לשאוף להיות קדושים ולחיות את חיינו בצורה נעימה לאלוהים. זו גם תזכורת שעלינו להיות מוכנים להקריב את עצמנו לאדון בשירות ולהקריב קורבנות למענו.