במדבר, 16

Name: במדבר
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

קרח, דתן ואבירם ממרים על משה ואהרון, אך אלוהים מחריב אותם ואת עוקציהם.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וייקח קורח, בן-יצהר בן-קהת בן-לוי; ודתן ואבירם בני אליאב, ואון בן-פלת--בני ראובן.

2 ויקומו לפני משה, ואנשים מבני-ישראל חמישים ומאתיים, נשיאי עדה קריאי מועד, אנשי-שם.

3 וייקהלו על-משה ועל-אהרון, ויאמרו אליהם רב-לכם--כי כל-העדה כולם קדושים, ובתוכם יהוה; ומדוע תתנשאו, על-קהל יהוה.

4 וישמע משה, וייפול על-פניו.

5 וידבר אל-קורח ואל-כל-עדתו, לאמור, בוקר ויודע יהוה את-אשר-לו ואת-הקדוש, והקריב אליו; ואת אשר יבחר-בו, יקריב אליו.

6 זאת, עשו: קחו-לכם מחתות, קורח וכל-עדתו.

7 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטורת לפני יהוה, מחר, והיה האיש אשר-יבחר יהוה, הוא הקדוש; רב-לכם, בני לוי.

8 ויאמר משה, אל-קורח: שמעו-נא, בני לוי.

9 המעט מכם, כי-הבדיל אלוהי ישראל אתכם מעדת ישראל, להקריב אתכם, אליו--לעבוד, את-עבודת משכן יהוה, ולעמוד לפני העדה, לשרתם.

10 ויקרב, אותך, ואת-כל-אחיך בני-לוי, איתך; וביקשתם, גם-כהונה.

11 לכן, אתה וכל-עדתך--הנועדים, על-יהוה; ואהרון מה-הוא, כי תלינו עליו.

12 וישלח משה, לקרוא לדתן ולאבירם בני אליאב; ויאמרו, לא נעלה.

13 המעט, כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש, להמיתנו, במדבר: כי-תשתרר עלינו, גם-השתרר.

14 אף לא אל-ארץ זבת חלב ודבש, הביאותנו, ותיתן-לנו, נחלת שדה וכרם; העיני האנשים ההם, תנקר--לא נעלה.

15 וייחר למשה, מאוד, ויאמר אל-יהוה, אל-תפן אל-מנחתם; לא חמור אחד מהם, נשאתי, ולא הרעותי, את-אחד מהם.

16 ויאמר משה, אל-קורח, אתה וכל-עדתך, היו לפני יהוה: אתה והם ואהרון, מחר.

17 וקחו איש מחתתו, ונתתם עליהם קטורת, והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו, חמישים ומאתיים מחתות; ואתה ואהרון, איש מחתתו.

18 ויקחו איש מחתתו, וייתנו עליהם אש, וישימו עליהם, קטורת; ויעמדו, פתח אוהל מועד--ומשה ואהרון.

19 ויקהל עליהם קורח את-כל-העדה, אל-פתח אוהל מועד; ויירא כבוד-יהוה, אל-כל-העדה. {ס}

20 וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרון לאמור.

21 היבדלו, מתוך העדה הזאת; ואכלה אותם, כרגע.

22 וייפלו על-פניהם, ויאמרו, אל, אלוהי הרוחות לכל-בשר: האיש אחד יחטא, ועל כל-העדה תקצוף. {ס}

23 וידבר יהוה, אל-משה לאמור.

24 דבר אל-העדה, לאמור: היעלו, מסביב, למשכן-קורח, דתן ואבירם.

25 ויקם משה, וילך אל-דתן ואבירם; וילכו אחריו, זקני ישראל.

26 וידבר אל-העדה לאמור, סורו נא מעל אוהלי האנשים הרשעים האלה, ואל-תיגעו, בכל-אשר להם: פן-תיספו, בכל-חטאותם.

27 וייעלו, מעל משכן-קורח דתן ואבירם--מסביב; ודתן ואבירם יצאו ניצבים, פתח אוהליהם, ונשיהם ובניהם, וטפם.

28 ויאמר, משה, בזאת תדעון, כי-יהוה שלחני לעשות את כל-המעשים האלה: כי-לא, מליבי.

29 אם-כמות כל-האדם, ימותון אלה, ופקודת כל-האדם, ייפקד עליהם--לא יהוה, שלחני.

30 ואם-בריאה יברא יהוה, ופצתה האדמה את-פיה ובלעה אותם ואת-כל-אשר להם, וירדו חיים, שאולה--וידעתם, כי ניאצו האנשים האלה את-יהוה.

31 ויהי, ככלותו, לדבר, את כל-הדברים האלה; ותיבקע האדמה, אשר תחתיהם.

32 ותפתח הארץ את-פיה, ותבלע אותם ואת-בתיהם, ואת כל-האדם אשר לקורח, ואת כל-הרכוש.

33 ויירדו הם וכל-אשר להם, חיים--שאולה; ותכס עליהם הארץ, ויאבדו מתוך הקהל.

34 וכל-ישראל, אשר סביבותיהם--נסו לקולם: כי אמרו, פן-תבלענו הארץ.

35 ואש יצאה, מאת יהוה; ותאכל, את החמישים ומאתיים איש, מקריבי, הקטורת. {ס}

פַּרשָׁנוּת

במדבר טז, אנו רואים את סיפור קורח ומרידתו במשה ובאהרון. קורח, לוי, וחסידיו קוראים תיגר על סמכותם של משה ואהרון, בטענה שהם אינם שונים מכל ישראל אחר ויש לאפשר להם להנהיג את העם. בתגובה, אלוהים שולח מגפה כדי להעניש את המורדים, והאדמה נפתחת ובלעה אותם. סיפור זה משמש אזהרה לבני ישראל שאלוהים לא יסבול מרד נגד מנהיגיו הנבחרים. זה גם משמש כתזכורת לכך שאלוהים שולט ולא יאפשר לאף אחד לערער על סמכותו. סיפור קורח הוא תזכורת לכך שאלוהים הוא ריבון ושהוא לא יאפשר לאיש לערער על סמכותו. סיפור קורח משמש גם כתזכורת לחשיבות הציות. בני ישראל נצטוו ללכת בעקבות משה ואהרון, ומי שלא צייתו נענש. זה משמש לנו היום כתזכורת שעלינו לציית לפקודות ה' ולא לערער על סמכותו. בסך הכל, מספר 16 משמש כתזכורת לחשיבות הציות והכניעה לסמכותו של אלוהים. זוהי תזכורת לכך שאלוהים הוא ריבון ולא יאפשר לאף אחד לערער על סמכותו. זו גם תזכורת לכך שאי ציות ייענש.