ישעיהו, 64

Name: ישעיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

בישעיהו 64, הנביא מתחנן בפני אלוהים להתערב ולהביא לישועה לעמו. הוא מכיר בחטאיהם ובצורך שלהם במושיע. ישעיהו מבקש מאלוהים לזכור את בריתו עם עמו ולסלוח על עבירותיהם. הנביא משתוקק לה' לרדת ולהפגין את כוחו, כפי שעשה בעבר, ולהחזיר את עמו לתפארתו הקודמת.

פסוקים

●

min

Bible version

1 כקדוח אש המסים, מים תבעה-אש, להודיע שמך, לצריך; מפניך, גויים ירגזו.

2 בעשותך נוראות, לא נקווה; ירדת, מפניך הרים נזולו. {ס}

3 ומעולם לא-שמעו, לא האזינו; עין לא-ראתה, אלוהים זולתך--יעשה, למחכה-לו.

4 פגעת את-שש ועושה צדק, בדרכיך יזכרוך; הן-אתה קצפת ונחטא, בהם עולם וניוושע.

5 ונהי כטמא כולנו, וכבגד עידים כל-צדקותינו; ונבל כעלה כולנו, ועוונינו כרוח יישאונו.

6 ואין-קורא בשמך, מתעורר להחזיק בך: כי-הסתרת פניך ממנו, ותמוגנו ביד-עווננו.

7 ועתה יהוה, אבינו אתה; אנחנו החומר ואתה יוצרנו, ומעשה ידך כולנו.

8 אל-תקצוף יהוה עד-מאוד, ואל-לעד תזכור עוון; הן הבט-נא, עמך כולנו.

9 ערי קודשך, היו מדבר; ציון מדבר הייתה, ירושלים שממה.

10 בית קודשנו ותפארתנו, אשר היללוך אבותינו--היה, לשריפת אש; וכל-מחמדינו, היה לחורבה.

11 העל-אלה תתאפק, יהוה; תחשה ותעננו, עד-מאוד. {פ}

פַּרשָׁנוּת

פרק זה הוא תזכורת רבת עוצמה לכך שגם בתוך החטא והסבל, אנו יכולים לפנות לאלוהים ולזעוק לרחמיו. דברי ישעיהו מבטאים את הכמיהה העמוקה של לב האדם למושיע, ואת ההכרה שאיננו יכולים להציל את עצמנו. הנביא מכיר בכך שהעם סטה מדרכי ה', אך זועק אליו בביטחון שישמע ויענה לתפילותיהם. פרק זה מזכיר לנו את חשיבות החזרה בתשובה, ענווה ורצון כנה לעזרת ה' בחיינו. זה גם משקף את התקווה והאמונה שיכולים להיות לנו בהבטחותיו של אלוהים ובכוחו להציל.