ישעיהו, 51

Name: ישעיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

Isaiah 51 offers a message of renewed hope to the Israelites who were facing great adversity. The chapter begins with an invitation to righteousness and salvation, followed by assurances of God’s faithfulness and power. Isaiah goes on to remind the people of their past and present trials, but encourages them to look towards their future redemption and glory. The chapter concludes with a call to trust in God and praise Him for His never-ending mercy.

פסוקים

●

min

Bible version

1 שמעו אליי רודפי צדק, מבקשי יהוה; הביטו אל-צור חוצבתם, ואל-מקבת בור נוקרתם.

2 הביטו אל-אברהם אביכם, ואל-שרה תחוללכם: כי-אחד קראתיו, ואברכהו וארבהו.

3 כי-ניחם יהוה ציון, ניחם כל-חורבותיה, וישם מדברה כעדן, וערבתה כגן-יהוה; ששון ושמחה יימצא בה, תודה וקול זמרה. {ס}

4 הקשיבו אליי עמי, ולאומי אליי האזינו: כי תורה, מאיתי תצא, ומשפטי, לאור עמים ארגיע.

5 קרוב צדקי יצא ישעי, וזרועיי עמים ישפוטו; אליי איים יקוו, ואל-זרועי ייחלון.

6 שאו לשמיים עיניכם והביטו אל-הארץ מתחת, כי-שמיים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה--ויושביה, כמו-כן ימותון; וישועתי לעולם תהיה, וצדקתי לא תיחת. {פ}

7 שמעו אליי יודעי צדק, עם תורתי בליבם: אל-תיראו חרפת אנוש, ומגידופותם אל-תיחתו.

8 כי כבגד יאכלם עש, וכצמר יאכלם סס; וצדקתי לעולם תהיה, וישועתי לדור דורים. {ס}

9 עורי עורי לבשי-עוז, זרוע יהוה--עורי כימי קדם, דורות עולמים; הלוא את-היא המחצבת רהב, מחוללת תנין.

10 הלוא את-היא המחרבת ים, מי תהום רבה; השמה, מעמקי-ים--דרך, לעבור גאולים.

11 ופדויי יהוה ישובון, ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם, על-ראשם; ששון ושמחה ישיגון, נסו יגון ואנחה. {ס}

12 אנוכי אנוכי הוא, מנחמכם; מי-את ותיראי מאנוש ימות, ומבן-אדם חציר יינתן.

13 ותשכח יהוה עושך, נוטה שמיים ויוסד ארץ, ותפחד תמיד כל-היום מפני חמת המציק, כאשר כונן להשחית; ואיה, חמת המציק.

14 מיהר צועה, להיפתח; ולא-ימות לשחת, ולא יחסר לחמו.

15 ואנוכי, יהוה אלוהיך, רוגע הים, ויהמו גליו; יהוה צבאות, שמו.

16 ואשים דבריי בפיך, ובצל ידי כיסיתיך; לנטוע שמיים וליסוד ארץ, ולאמור לציון עמי-אתה. {ס}

17 התעוררי התעוררי, קומי ירושלים, אשר שתית מיד יהוה, את-כוס חמתו; את-קובעת כוס התרעלה, שתית--מצית.

18 אין-מנהל לה, מכל-בנים ילדה; ואין מחזיק בידה, מכל-בנים גידלה.

19 שתיים הנה קוראותייך, מי ינוד לך; השוד והשבר והרעב והחרב, מי אנחמך.

20 בנייך עולפו שכבו, בראש כל-חוצות--כתוא מכמר; המלאים חמת-יהוה, גערת אלוהייך.

21 לכן שמעי-נא זאת, ענייה; ושכורת, ולא מיין. {פ}

22 כה-אמר אדונייך יהוה, ואלוהייך יריב עמו, הנה לקחתי מידך, את-כוס התרעלה--את-קובעת כוס חמתי, לא-תוסיפי לשתותה עוד.

23 ושמתיה ביד-מוגייך, אשר-אמרו לנפשך שחי ונעבורה; ותשימי כארץ גווך, וכחוץ לעוברים. {פ}

פַּרשָׁנוּת

Isaiah 51 is a powerful reminder that even in the midst of our darkest struggles, God remains our source of hope and salvation. The chapter draws on imagery from Israel’s past to remind the people that God has always been faithful, and that He will continue to provide for them even in the face of adversity. Isaiah’s words are a timeless reminder that our hope lies in God alone, and that no matter what difficulties we may face, we can trust in His unchanging love and grace.