ישעיהו, 48

Name: ישעיהו
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

בישעיהו 48, אלוהים מזכיר לישראל את נאמנותו אליהם למרות אי-ציותם ומזהיר אותם מההשלכות של המשך הרשעתם. הוא מבטיח לעדן אותם כמו כסף ולהוציא אותם מהשבי, אבל רק אם יקשיבו לפקודותיו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 שמעו-זאת בית-יעקוב, הנקראים בשם ישראל, וממי יהודה, יצאו; הנשבעים בשם יהוה, ובאלוהי ישראל יזכירו--לא באמת, ולא בצדקה.

2 כי-מעיר הקודש נקראו, ועל-אלוהי ישראל נסמכו: יהוה צבאות, שמו. {ס}

3 הראשונות מאז הגדתי, ומפי יצאו ואשמיעם; פתאום עשיתי, ותבואנה.

4 מדעתי, כי קשה אתה; וגיד ברזל עורפך, ומצחך נחושה.

5 ואגיד לך מאז, בטרם תבוא השמעתיך--פן-תאמר עוצבי עשם, ופסלי ונסכי ציוום.

6 שמעת חזה כולה, ואתם הלוא תגידו: השמעתיך חדשות מעתה, ונצורות ולא ידעתם.

7 עתה נבראו ולא מאז, ולפני-יום ולא שמעתם--פן-תאמר, הנה ידעתין.

8 גם לא-שמעת, גם לא ידעת--גם, מאז לא-פיתחה אוזנך: כי ידעתי בגוד תבגוד, ופושע מבטן קורא לך.

9 למען שמי אאריך אפי, ותהילתי אחטום-לך--לבלתי, הכריתך.

10 הנה צרפתיך, ולא בכסף; בחרתיך, בכור עוני.

11 למעני למעני אעשה, כי איך ייחל; וכבודי, לאחר לא-אתן. {פ}

12 שמע אליי יעקוב, וישראל מקוראי: אני-הוא אני ראשון, אף אני אחרון.

13 אף-ידי יסדה ארץ, וימיני טיפחה שמיים; קורא אני אליהם, יעמדו יחדיו.

14 היקבצו כולכם ושמעו, מי בהם הגיד את-אלה; יהוה אהבו--יעשה חפצו בבבל, וזרועו כשדים.

15 אני אני דיברתי, אף-קראתיו; הביאותיו, והצליח דרכו.

16 קרבו אליי שמעו-זאת, לא מראש בסתר דיברתי--מעת היותה, שם אני; ועתה, אדוניי יהוה שלחני--ורוחו. {פ}

17 כה-אמר יהוה גואלך, קדוש ישראל: אני יהוה אלוהיך מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך.

18 לו הקשבת, למצוותיי; ויהי כנהר שלומך, וצדקתך כגלי הים.

19 ויהי כחול זרעך, וצאצאי מעיך כמעותיו; לא-ייכרת ולא-יישמד שמו, מלפניי. {ס}

20 צאו מבבל, ברחו מכשדים, בקול רינה הגידו השמיעו זאת, הוציאוה עד-קצה הארץ; אמרו, גאל יהוה עבדו יעקוב.

21 ולא צמאו, בחורבות הוליכם--מים מצור, הזיל למו; ויבקע-צור--ויזובו, מים.

22 אין שלום, אמר יהוה לרשעים. {פ}

פַּרשָׁנוּת

הפרק מתחיל בכך שאלוהים קורא לישראל לתשומת לב ומזכיר להם את אהבתו האיתנה אליהם. הוא מספר להם איך הוא בחר בהם, עידן אותם, גאל אותם והגן עליהם לאורך ההיסטוריה. עם זאת, הם מרדו בו, סגדו לאלילים וסירבו להקשיב להוראותיו. אלוהים מזהיר אותם מההשלכות הקשות של חטאם ומבקש מהם לחזור אליו. הבטחתו של אלוהים לעדן אותם כמו כסף מראה את רצונו לטיהורם ולקידושם. זה גם מדגיש שהקושי שלהם אינו חסר משמעות, אלא משרת מטרה להפוך אותם לחזקים וטהורים יותר. לסיכום, ישעיהו 48 הוא תזכורת רבת עוצמה לנאמנותו הבלתי משתנה של אלוהים לעמו. זה קורא לנו לחזור לאלוהים ולהתרחק מחטאינו, בידיעה שהוא מוכן ומוכן לסלוח ולשנות אותנו.