ישעיהו, 44

Name: ישעיהו
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

בישעיהו 44, אלוהים מדבר אל עמו, מרגיע אותם באהבתו ובנאמנותו. הוא מבטיח לשפוך עליהם את רוחו, מכריז שהם ייבנו מחדש וישגשגו. הוא מבדיל את עצמו מאלי שקר בכך שהוא מזכיר לילדיו את ריבונותו ואת כוחו שאין שני לו. אלוהים מעודד את עמו לא לפחד ולבטוח בו לכל צרכיהם.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ועתה שמע, יעקוב עבדי; וישראל, בחרתי בו.

2 כה-אמר יהוה עושך ויוצרך מבטן, יעזרך: אל-תירא עבדי יעקוב, וישורון בחרתי בו.

3 כי אצוק-מים על-צמא, ונוזלים על-יבשה; אצוק רוחי על-זרעך, וברכתי על-צאצאיך.

4 וצמחו, בבין חציר, כערבים, על-יבלי-מים.

5 זה יאמר ליהוה אני, וזה יקרא בשם-יעקוב; וזה, יכתוב ידו ליהוה, ובשם ישראל, יכנה. {פ}

6 כה-אמר יהוה מלך-ישראל וגואלו, יהוה צבאות: אני ראשון ואני אחרון, ומבלעדיי אין אלוהים.

7 ומי-כמוני יקרא, ויגידהא ויערכהא לי, משומי, עם-עולם; ואותייות ואשר תבואנה, יגידו למו.

8 אל-תפחדו, ואל-תרהו--הלוא מאז השמעתיך והגדתי, ואתם עדיי; היש אלוה מבלעדיי, ואין צור בל-ידעתי.

9 יוצרי-פסל כולם תוהו, וחמודיהם בל-יועילו; ועדיהם המה, בל-יראו ובל-יידעו--למען יבושו.

10 מי-יצר אל, ופסל נסך--לבלתי, הועיל.

11 הן כל-חבריו יבושו, וחרשים המה מאדם; יתקבצו כולם יעמודו, יפחדו יבושו יחד.

12 חרש ברזל, מעצד, ופעל בפחם, ובמקבות ייצרהו; ויפעלהו, בזרוע כוחו--גם-רעב ואין כוח, לא-שתה מים וייעף.

13 חרש עצים, נטה קו, יתארהו בשרד, יעשהו במקצועות ובמחוגה יתוארהו; ויעשהו כתבנית איש, כתפארת אדם לשבת בית.

14 לכרות-לו ארזים--וייקח תרזה ואלון, ויאמץ-לו בעצי-יער; נטע אורן, וגשם יגדל.

15 והיה לאדם, לבער, וייקח מהם ויחם, אף-ישיק ואפה לחם; אף-יפעל-אל וישתחו, עשהו פסל ויסגוד-למו.

16 חצייו, שרף במו-אש, על-חצייו בשר יאכל, יצלה צלי וישבע; אף-יחום ויאמר האח, חמותי ראיתי אור.

17 ושאריתו, לאל עשה לפסלו; יסגוד-לו וישתחו, ויתפלל אליו, ויאמר הצילני, כי אלי אתה.

18 לא ידעו, ולא יבינו: כי טח מראות עיניהם, מהשכיל ליבותם.

19 ולא-ישיב אל-ליבו, ולא דעת ולא-תבונה לאמור, חצייו שרפתי במו-אש ואף אפיתי על-גחליו לחם, אצלה בשר ואוכל; ויתרו לתועבה אעשה, לבול עץ אסגוד.

20 רועה אפר, לב הותל הטהו; ולא-יציל את-נפשו ולא יאמר, הלוא שקר בימיני. {ס}

21 זכור-אלה יעקוב, וישראל כי עבדי-אתה; יצרתיך עבד-לי אתה, ישראל לא תינשני.

22 מחיתי כעב פשעיך, וכענן חטאותיך; שובה אליי, כי גאלתיך.

23 רונו שמיים כי-עשה יהוה, הריעו תחתייות ארץ, פצחו הרים רינה, יער וכל-עץ בו: כי-גאל יהוה יעקוב, ובישראל יתפאר. {ס}

24 כה-אמר יהוה גואלך, ויוצרך מבטן: אנוכי יהוה, עושה כול--נוטה שמיים לבדי, רוקע הארץ מאיתי.

25 מפר אותות בדים, וקוסמים יהולל; משיב חכמים אחור, ודעתם יסכל.

26 מקים דבר עבדו, ועצת מלאכיו ישלים; האומר לירושלים תושב, ולערי יהודה תיבנינה, וחורבותיה, אקומם.

27 האומר לצולה, חורבי; ונהרותייך, אוביש.

28 האומר לכורש רועי, וכל-חפצי ישלים; ולאמור לירושלים תיבנה, והיכל תיווסד. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ישעיהו 44 הוא פרק שופע תקווה וביטחון. אלוהים משתמש בשפה רבת עוצמה כדי לאשר את ערכו וערכו של עמו, ולהזכיר להם שהוא הבורא והגואל שלהם. הוא מעודד אותם להרים את ראשם ולא לפחד, כי הוא יהיה איתם בכל ניסיון ונסיבות. הפרק גם מדגיש את חוסר התוחלת שבסגידה לאלי שקר, תוך ניגודם לאל האמיתי היחיד שהוא כל יכול, חכם ורחום. בסופו של דבר, פרק זה מלמד אותנו שאלוהים הוא אלוהים של נאמנות וחסד, שלעולם לא ינטוש את עמו.