ישעיהו 30

Name: ישעיהו
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

ישעיהו 30 מזכיר לנו שאמון בתוכניתו של אלוהים היא הדרך היחידה למצוא הצלחה ואושר אמיתיים. הפרק מתאר כיצד אנשי אלוהים פנו ממנו, ובמקום זאת חיפשו מקלט במצרים. עם זאת, אלוהים קורא להם, ומפציר בהם לחזור ולבטוח בו במקום. הוא מבטיח להיות הכוח והישועה שלהם אם רק תהיה להם אמונה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 הוי בנים סוררים, נאום-יהוה, לעשות עצה ולא מני, ולנסוך מסכה ולא רוחי--למען ספות חטאת, על-חטאת.

2 ההולכים לרדת מצריים, ופי לא שאלו; לעוז במעוז פרעה, ולחסות בצל מצריים.

3 והיה לכם מעוז פרעה, לבושת; והחסות בצל-מצריים, לכלימה.

4 כי-היו בצוען, שריו; ומלאכיו, חנס יגיעו.

5 כול הוביש, על-עם לא-יועילו למו: לא לעזר ולא להועיל, כי לבושת וגם-לחרפה. {ס}

6 משא, בהמות נגב: בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם, אפעה ושרף מעופף, ישאו על-כתף עיירים חיליהם ועל-דבשת גמלים אוצרותם, על-עם לא יועילו.

7 ומצריים, הבל וריק יעזורו; לכן קראתי לזאת, רהב הם שבת.

8 עתה, בוא כותבה על-לוח איתם--ועל-ספר חוקה; ותהי ליום אחרון, לעד עד-עולם.

9 כי עם מרי הוא, בנים כחשים; בנים, לא-אבו שמוע תורת יהוה.

10 אשר אמרו לרואים, לא תראו, ולחוזים, לא תחזו-לנו נכוחות; דברו-לנו חלקות, חזו מהתלות.

11 סורו, מני-דרך, הטו, מני-אורח; השביתו מפנינו, את-קדוש ישראל. {ס}

12 לכן, כה אמר קדוש ישראל, יען מואסכם, בדבר הזה; ותבטחו בעושק ונלוז, ותישענו עליו.

13 לכן, יהיה לכם העוון הזה, כפרץ נופל, נבעה בחומה נשגבה--אשר-פתאום לפתע, יבוא שברה.

14 ושברה כשבר נבל יוצרים, כתות--לא יחמול; ולא-יימצא במכיתתו, חרש, לחתות אש מיקוד, ולחשוף מים מגבא. {ס}

15 כי כה-אמר אדוניי יהוה קדוש ישראל, בשובה ונחת תיוושעון--בהשקט ובבטחה, תהיה גבורתכם; ולא, אביתם.

16 ותאמרו לא-כי על-סוס ננוס, על-כן תנוסון; ועל-קל נרכב, על-כן ייקלו רודפיכם.

17 אלף אחד, מפני גערת אחד--מפני גערת חמישה, תנוסו: עד אם-נותרתם, כתורן על-ראש ההר, וכנס, על-הגבעה.

18 ולכן יחכה יהוה, לחננכם, ולכן ירום, לרחמכם: כי-אלוהי משפט יהוה, אשרי כל-חוכי לו. {פ}

19 כי-עם בציון יישב, בירושלים; בכה לא-תבכה, חנון יוחנך לקול זעקך--כשומעתו, ענך.

20 ונתן לכם אדוניי לחם צר, ומים לחץ; ולא-ייכנף עוד מוריך, והיו עיניך רואות את-מוריך.

21 ואוזניך תשמענה דבר, מאחריך לאמור: זה הדרך לכו בו, כי תאמינו וכי תשמאילו.

22 וטימאתם, את-ציפוי פסילי כספך, ואת-אפודת, מסכת זהבך; תזרם כמו דווה, צא תאמר לו.

23 ונתן מטר זרעך אשר-תזרע את-האדמה, ולחם תבואת האדמה, והיה דשן, ושמן; ירעה מקניך ביום ההוא, כר נרחב.

24 והאלפים והעיירים, עובדי האדמה, בליל חמיץ, יאכלו--אשר-זורה ברחת, ובמזרה.

25 והיה על-כל-הר גבוה, ועל כל-גבעה נישאה, פלגים, יבלי-מים--ביום הרג רב, בנפול מגדלים.

26 והיה אור-הלבנה, כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתיים, כאור שבעת הימים--ביום, חבוש יהוה את-שבר עמו, ומחץ מכתו, ירפא. {פ}

27 הנה שם-יהוה, בא ממרחק, בוער אפו, וכובד משאה; שפתיו מלאו זעם, ולשונו כאש אוכלת.

28 ורוחו כנחל שוטף, עד-צוואר יחצה, להנפה גויים, בנפת שוא; ורסן מתעה, על לחיי עמים.

29 השיר יהיה לכם, כליל התקדש-חג; ושמחת לבב, כהולך בחליל, לבוא בהר-יהוה, אל-צור ישראל.

30 והשמיע יהוה את-הוד קולו, ונחת זרועו יראה, בזעף אף, ולהב אש אוכלה; נפץ וזרם, ואבן ברד.

31 כי-מקול יהוה, ייחת אשור; בשבט, יכה.

32 והיה, כול מעבר מטה מוסדה, אשר יניח יהוה עליו, בתופים ובכינורות; ובמלחמות תנופה, נלחם-בם.

33 כי-ערוך מאתמול תופתה, גם-היא למלך הוכן העמיק הרחיב; מדורתה, אש ועצים הרבה--נשמת יהוה כנחל גופרית, בוערה בה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ישעיהו 30 הוא תזכורת רבת עוצמה לכך שהתוכניות והמזימות האנושיות שלנו הן בסופו של דבר חסרות תועלת ללא הדרכתו וברכתו של אלוהים. כמו בני ישראל, לעתים קרובות אנו עושים את הטעות של לסמוך על המשאבים שלנו במקום לבטוח באלוהים. אך כאשר אנו חוזרים אליו ומחפשים את רצונו, אנו מגלים שהוא תמיד נאמן להושיע אותנו. פרק זה מזכיר לנו שלא משנה עד כמה המצב שלנו נראה קשה, אנחנו תמיד יכולים לסמוך על תוכניתו של אלוהים לחיינו.