ישעיהו, 14

Name: ישעיהו
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

בישעיהו י"ד מנבא הנביא את נפילת בבל ואת ניצחון ישראל. הוא מתאר את השפלתו של מלך בבל הגאה, שיורד לקבר בדיוק כמו כל שאר בני התמותה, למרות יהירותו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 כי ירחם יהוה את-יעקוב, ובחר עוד בישראל, והניחם, על-אדמתם; ונלווה הגר עליהם, ונספחו על-בית יעקוב.

2 ולקחום עמים, והביאום אל-מקומם, והתנחלום בית-ישראל על אדמת יהוה, לעבדים ולשפחות; והיו שובים לשוביהם, ורדו בנוגשיהם. {ס}

3 והיה, ביום הניח יהוה לך, מעוצבך, ומרוגזך--ומן-העבודה הקשה, אשר עובד-בך.

4 ונשאת המשל הזה, על-מלך בבל--ואמרת: איך שבת נוגש, שבתה מדהבה.

5 שבר יהוה, מטה רשעים--שבט, מושלים.

6 מכה עמים בעברה, מכת בלתי סרה; רודה באף גויים, מורדף בלי חשך.

7 נחה שקטה, כל-הארץ; פצחו, רינה.

8 גם-ברושים שמחו לך, ארזי לבנון; מאז שכבת, לא-יעלה הכורת עלינו.

9 שאול, מתחת רגזה לך--לקראת בואך; עורר לך רפאים, כל-עתודי ארץ--הקים מכיסאותם, כול מלכי גויים.

10 כולם יענו, ויאמרו אליך: גם-אתה חולית כמונו, אלינו נמשלת.

11 הורד שאול גאונך, המיית נבליך; תחתיך יוצע רימה, ומכסיך תולעה.

12 איך נפלת משמיים, היליל בן-שחר; נגדעת לארץ, חולש על-גויים.

13 ואתה אמרת בלבבך, השמיים אעלה--ממעל לכוכבי-אל, ארים כיסאי; ואשב בהר-מועד, בירכתי צפון.

14 אעלה, על-במותי עב; אידמה, לעליון.

15 אך אל-שאול תורד, אל-ירכתי-בור.

16 רואיך אליך ישגיחו, אליך יתבוננו: הזה האיש מרגיז הארץ, מרעיש ממלכות.

17 שם תבל כמדבר, ועריו הרס; אסיריו, לא-פתח ביתה.

18 כל-מלכי גויים, כולם--שכבו בכבוד, איש בביתו.

19 ואתה הושלכת מקברך, כנצר נתעב--לבוש הרוגים, מטועני חרב; יורדי אל-אבני-בור, כפגר מובס.

20 לא-תיחד איתם בקבורה, כי-ארצך שיחת עמך הרגת; לא-ייקרא לעולם, זרע מרעים.

21 הכינו לבניו מטבח, בעוון אבותם; בל-יקומו וירשו ארץ, ומלאו פני-תבל ערים.

22 וקמתי עליהם, נאום יהוה צבאות; והכרתי לבבל שם ושאר, ונין ונכד--נאום-יהוה.

23 ושמתיה למורש קיפוד, ואגמי-מים; וטיאטאתיה במטאטא השמד, נאום יהוה צבאות. {ס}

24 נשבע יהוה צבאות, לאמור: אם-לא כאשר דימיתי, כן הייתה, וכאשר יעצתי, היא תקום.

25 לשבור אשור בארצי, ועל-הריי אבוסנו; וסר מעליהם, עולו, וסובולו, מעל שכמו יסור.

26 זאת העצה היעוצה, על-כל-הארץ; וזאת היד הנטויה, על-כל-הגויים.

27 כי-יהוה צבאות יעץ, ומי יפר; וידו הנטויה, ומי ישיבנה. {פ}

28 בשנת-מות, המלך אחז, היה, המשא הזה.

29 אל-תשמחי פלשת כולך, כי נשבר שבט מכך: כי-משורש נחש ייצא צפע, ופרייו שרף מעופף.

30 ורעו בכורי דלים, ואביונים לבטח ירבצו; והמתי ברעב שורשך, ושאריתך יהרוג.

31 הילילי שער זעקי-עיר, נמוג פלשת כולך: כי מצפון עשן בא, ואין בודד במועדיו.

32 ומה-יענה, מלאכי-גוי: כי יהוה ייסד ציון, ובה יחסו עניי עמו. {פ}

פַּרשָׁנוּת

נבואת ישעיהו על נפילת בבל מלאה בסמליות ומטאפורות. מלך בבל מכונה "לוציפר", שם שנקשר עם השטן. זה הוביל לפרשנויות שונות במשך מאות שנים, החל מהפירוש המילולי של מלך אנושי ועד לפירוש רוחני של נפילת השטן. הפרק מתאר גם את תגובתן של עמים אחרים לנפילת בבל, מה שממחיש את הכוח וההשפעה שהייתה לבבל באותה תקופה. . המסר הנבואי של ישעיהו מספק תקווה לישראל ומשמש כתזכורת לכך ששום כוח ארצי אינו יכול לעמוד נגד רצון האל. בסך הכל, ישעיהו 14 מדגים שגאווה ויהירות מובילים לנפילה, ושצדקתו של אלוהים תמיד תגבר על האימפריות האדירות ביותר.